קעג

תמוט הוא שנמשך בחי' גילוי אור ממש למטה כו'. וזהו דבחי' כל הוא המספר דעוה"ז שמתמעט האור ובא בבחי' הגבלה ובבחי' כמה העלמות והסתירים עד שנמשך קצת שפע גם לחיצונים כו', משא"כ בחינת וברית שלומי שנמשך גילוי אור אין שם שום אחיזה ונמשך רק למקום הראוי כו'. וזהו ג"כ מ"ש יראו מה' כל הארץ, כל הארץ דוקא אף מבחי' כל שדרכו למנות שאפי' המזיקים יריאים מהשי"ת וכמארז"ל אלמלא ניתנה רשות לעין לראות כו', ואעפ"כ אין עושים כלום מפני מורא שמים עד שלא יוכל לעבור את פי ה' כו', דעם היות שיש להם אחיזה מ"מ נמשך משם גם בחי' היראה עליהם כו'. אך יראה זו היא יראת העונש לבד כו', ובד"כ מ"ש יראו מה' היא בחי' יר"ת שהיא מרחוק וזהו מה' כו', וצ"ל יראו את ה' קדושיו בבחי' ביטול ממש שזהו פי' את הוי' להיות בבחי' את הטפל ממש לש' הוי' שלא להיות שום רצון בפ"ע כלל כו', וז"ע את שדרכו למנות בבחי' את הטפל ובטל כו'. ובד"כ זהו בחי' מספר האורות ומספר הכלים דמספר האורות זהו בחי' את שדרכו למנות דהאורות הן בבחי' דביקות, והביטול הוא בבחי' ביטול

במציאות כו', וכן בעבודה הו"ע למס"נ באחד להיות בבחי' ביטול במציאות ממש כו' כמשנת"ל. וזהו ג"כ ענין המספר דעוה"ב דאין זולתך מלכנו לחיי עוה"ב שזהו בבחי' האור שדבוק במקורו כו' וכמ"ש במ"א, ומספר הכלים זהו בחי' כל שדרכו למנות דהכלים הן בבחי' מספר וגבול ומזה נמשך ההגבלה למטה עד שיכול להיות אחיזה כו'. ונת"ל דבעבודה ענין ריבוי הכלים הוא הבירור ותיקון דנה"ב בבחי' כפי' וביטול היש כו', וע"י הכפי' וביטול דחומריות הנה"ב שעי"ז נעשה תיקון הכלים, ממשיכים עי"ז מבחי' שרש ומקור הכלים בחי' כח הגבול היינו בחי' המספר את המספר שעי"ז יהי' גם המספר בבחי' בל"ג ולא יש אחיזה לחיצונים כו'. ובמ"א מבואר דע"י תיקון הכלים נמשך מבחי' האור שלמעלה מהכלים שמאיר בגילוי תוך הכלים כו', ועי"ז הוא בבחי' מספר אשר לא יספר כו' וכנ"ל.

ועפ"ז יובן מ"ש צהר תעשה לתיבה, דהנה ידוע בשם הבעש"ט דתיבה הו"ע תיבות התפלה, וארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל, דכתר הוא בחי' רצון והיינו המשכת רצון חדש להיות גאולה ורפואה כו'. והנה הכתר עשוי מאבנים טובים, וידוע דאבנים הן אותיות וכמא' שתי אבנים כו', וצ"ל אבנים טובים ומאירים והוא ע"י בירור ותיקון הנה"ב שזהו כל ענין התפלה לברר את הנה"ב, וע"ז נסדר סדר התפלה בפסוד"ז וברכות ק"ש, דפסוד"ז היא לזמר עריצים שע"י ההילולים ותשבחות נעשה חקיקה מבחוץ שיוצא הנה"ב מחומריות הרע כו', ואח"כ בברכות ק"ש בהתבוננות ביטול המלאכים נעשה החקיקה בפנים להיות בבחי' כלי לאלקות והוא ענין ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו' וכמ"ש במ"א, וע"י תיקון ובירור הנה"ב שבתפלה האותיות דתפלה הן אבנים טובים ומאירים שנעשה עי"ז כתר לקונו בחי' המשכת רצון חדש כו'. וזהו צהר תעשה לתיבה אבן טוב דתיבות התפלה יהיו בבחי' אבן טוב המאיר כו', והאור הוא כצהרים היינו כנ"ל שע"י בירור נה"ב שנעשה עי"ז תיקון הכלים למעלה נמשך

מבחי' האור שלמעלה מהכלים כו', וז"ע צהרים הנקרא טיהרא והוא גילוי בחי' עצמות אוא"ס וכמ"ש במ"ע בענין אוכם הוא קדם עה"ע ע"ד שרגא בטיהרא כו'. ובספר נועם אלימלך אי' בפי' צהר תעשה לתיבה שע"י תיבות התפלה נהפך צירוף צרה לצירוף צהר,

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.