קעב

ערוך לגמרי כו', מ"מ הרי כ' בע"ח שע"א ע"ב בהג"ה וסוף ענ"ג דע"י הצמצום נתגלה ונתהווה מציאות הכלים כו', והיינו דעם היות שהן באין ערוך לפי שנעשו בבחי' מציאות דבר, מ"מ אין זה כמו אין ערוך דבי"ע שהרי הן אלקות ממש והן בחי' אצי' כו', וע"כ או' בהם ל' נתגלה ונתהווה כו' וכמ"ש במ"א), וע"כ מצד מה שיש בהמספר בחי' כח המספר שסופר את המספר אין בהמספר בחי' גבול כלל כו'. דז"ע מה שהע"ס דאצי' אין סוף להתפשטותן שזהו מצד הכלים ג"כ, דעם היות כ"א בבחי' הגבלה בחי' חכ' וחסד כו', ומ"מ החסד גופא הוא בבחי' בלי גבול כו', דלהיות שהוא בחי' הגבול שבא"ס יש בו כח הא"ס כו', והוא מה שיש בהכלים משרשם ומקורם בחי' כח הגבול שבא"ס שהוא א"ס ממש כמו כח הבלי גבול כו'. וז"ע המספר דעוה"ב שהוא בלי מספר שזהו מצד כח המספר שבהמספר כו'. והאופן הב' הוא דהמספר דעוה"ב הוא מבחי' האורות שנת"ל דמספר האורות הוא בבחי' בלי מספר ובפרט מצד דביקות האור בשרשו ומקורו ה"ה בבחי' בלי גבול, וע"כ המספר הוא בבחי' בלי מספר כו'. ובזמן שערש"מ ממשיכים גם במספר

מבחי' בלי מספר וכמשנת"ל שזהו ע"י התורה וע"י תשובה כו', ואז גם המספר דעוה"ז הוא בבחי' לא יספר כמו המספר דעוה"ב כו'.

קיצור. והקשה השל"ה והלא הברכה היא בדבר הסמוי מהעין, נת' דמספר עוה"ז הוא לא טוב, ומספר עוה"ב הו"ע את שדרכו למנות אותיות התורה, והוא מספר אשר לא יספר, כי אין המספר לההשגות גם עכשיו ולעתיד יהי' בבחי' בל"ג, וכמו לתבונתו אין מספר וגם שהוא בבחי' השגות מחולקות, והענין דהנה נת' דעיקר המספר הוא בכלים, וכלים דאצי' הן בלי מספר מצד כח המספר שבהם, וגם י"ל שזהו בחי' מספר האורות שהוא בלי מספר, וכשעושין רש"מ ממשיכים במספר מבחי' בלי מספר.

צ) אמנם להבין מ"ש השל"ה דאת שדרכו למנות הוא המספר דעוה"ב וכל שדרכו למנות זהו המספר דעוה"ז, וגם אינו מובן והלא כתי' כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא ובארעא כו', דכל הוא בחי' יסוד המקשר ומחבר כו' ואיך הוא המספר דעוה"ז כו'. הענין הוא עפמ"ש יוצר אור כו' ובורא רע וארז"ל ברכות די"א ע"ב כתיב רע וקרינן הכל (היינו מה שאנו אומרים בברכת יוצר ובורא את הכל) לישנא מעליא, הרי כינו את רע בשם הכל שהוא כל, וכ"מ ברבות אחרי ר"פ כ"ב ע"פ ויתרון ארץ בכל אפי' דברים שאתה רואה מיותרין בעולם כגון זבובים פרעושים ויתושין אף הם בכלל ברייתו ש"ע דכתיב ויכולו השמים, הרי גם יתושים (שמכניסים ואינם מוציאים שהו"ע הסט"א כו' כמ"ש במ"א) נק' בכל, והרמ"ק כ' בכוונת ומלכותו בכל משלה דהיינו גם על הקלי' וסט"א כו', הרי דבכל כולל הכל כו'. וי"ל עפמ"ש במ"א דמהיסוד יש ב' מיני שפע, הא' מבחי' הימין שנמשך רק למקום הראוי והוא בחי' השפעה פנימית ועצמית כו', והב' מצד השמאל שנמשך שפע המותרות לחיצונים כו', וזהו מה שכל כולל הכל, דכל הוא

בחי' יסוד דמבחי' השמאל נמשך לכל כו', גם י"ל ע"פ מ"ש בלק"ת סד"ה כי ההרים ימושו ההפרש בין כי כל בשמים ובארץ למ"ש וברית שלומי לא תמוט, דכי כל הוא ההמשכה שע"פ סדר ההשתל' שמתמעט ממדרי' למדרי', אבל וברית שלומי לא