קסז

פז) והנה ב' בחי' מספר הנ"ל שהן מספר האורות ומספר הכלים, זהו משארז"ל בפ"ק דביצה את שדרכו למנות שנינו או כל שדרכו למנות שנינו, דהנה בשל"ה דשמ"ז סע"א הביא בשם מדרש רז"ל בענין מה שנצטוו לספור את ישראל שהמנין והמספר גורם השראת השכינה כו', ולהבין זה איך שע"י המספר דוקא יהי' השראת השכינה. הענין הוא דהנה ענין המספר הוא דבר חשוב דכל דבר שסופרים אותו ה"ז מורה על חשיבות הדבר שזהו שאמרו את שדרכו למנות כו', הרי יש דברים שאין דרכן למנות והיינו דברים שאינם חשובים אין דרכן למנות ומה שמונים הוא מצד החשיבות כו', וכדאי' במדרש שה"ש ע"פ שררך אגן הסהר בענין בטנך ערימת חטים, מה החטים הללו כשיוצאין לזרע אין יוצאין אלא במנין וכשנכנסים לגורן אין נכנסין אלא במנין כך ישראל כשירדו למצרים ירדו במנין כו' וכשעלו עלו במנין כו', שזהו מצד החשיבות לכן מונין אותן כו', וכמו מונה מספר לכוכבים כו' וכתי' המוציא במספר צבאם כו' שכ"ז הוא מצד החשיבות כו'. והחשיבות שבהם הוא מ"ש אח"ז מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר, ופי'

הראב"ע והרד"ק איש מהכוכבים לא נעדר שכולם קיימים ועומדים ברום עולם משי"ב ולא כמו הנבראים שבארץ שהם נפסדים כו', וכדאי' בירושלמי ע"פ אלה תולדות כו' ביום הבראם שהן חזקים כיום הבראם כו', ונודע דמה שאינם נפסדים אינו מצד עצמן שהרי הם הווים וממילא צריכים להיות נפסדים כו', רק מפני שכך הוא רצון הבורא להיות נצחים שבזה נראה בחוש כח הא"ס כו', שעז"נ שם קודם לזה שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה דבנבראים אלו נראה בחוש כח הא"ס בבחי' ראיה חושיית ממש, שהרי א"א שיהיו קיימים ונצחים מצ"ע שה"ה נבראים, וכל מציאותם הוא מהרכבתם, וא"א להיות מציאותם מעצמן כ"א מהבורא ומרכיב אותם כו', וכל המורכב סופו להפרד כו'. וא"כ מה שהם קיימים זהו רק מכח הא"ס המקיים אותם כו' וכמו שית' זה לקמן פ'. ובת"ז אי' מרוב אונים דא כ"ע ואמיץ כח דא חכ' כו', ולפי"ז ענין מרוב אונים הוא ע"ד כל אשר חפץ ה' עשה, דהיינו להיות המשכת בחי' חפץ ורצון ה' שזהו בחי' עצמיות אוא"ס דבחי' הכתר גם בעשי' בנבראים שלמטה כו', וכנודע במ"ש ואלקינו בשמים כל אשר חפץ

כו', דפי' אלקינו בשמים זהו בחי' הגילוי אלקות שבעולמות עליונים שבזה הכל מודים, ורק בהגילוי למטה יש שמכחישים ר"ל ואומרים אי' אלקיהם כו' (ובפרטיות הוא בהמשכת אוא"ס שממשיכים ע"י מצות מעשיות שז"ע אי' אלקיהם שממשיכים ע"י תומ"צ כו', דמ"ש ואלקינו בשמים קאי על עבודה רוחניות וכמו עבודת האבות שהיו בבחי' מרכבה שע"ז הכל מודים שממשיכים עי"ז גילוי אלקות כו', אבל על המשכת אלקות שע"י מצות מעשיות ע"ז שואלים אי' אלקיהם כו' וכמ"ש במ"א, ובד"כ הוא על המשכת כח האוא"ס בעולמות התחתונים). ועז"א דכשם שאלקינו בשמים כמו"כ כל אשר חפץ עשה בהמשכת כח הא"ס גם בנבראים התחתונים, שזהו בחי' חפץ ה' בחי' הרצון שזהו בחי' כ"ע שנמשך גם למטה כו'. וכ"ז נראה ביותר בצבא מעלה דגם בנבראים שלמטה מה שקיימים במין זהו מכח הא"ס שלא נכחד איזה מין לגמרי, אך ביותר הוא נראה בצבא מעלה בזה שקיימים באיש כו'. וז"ע המוציא במספר צבאם שמצד החשיבות שלהם דאיש מהם לא נעדר לכן ה"ה מוציא אותם במספר שזהו מורה על החשיבות כו', וענין מה שמוציא אותם במספר היינו ההשגחה העליונה בהם וכמו דבר חשוב שסופרים אותה הו"ע שימת לב שמשים לבו