קסב

הצמצומים , ובכללות הן ד' צמצומים, כמו עד"מ בהשפעת השכל, ולמעלה הן ד' אותיות הוי', יו"ד ראשית הקו, הו"ה בי"ע הכללים, גם יו"ד רשימה, ה' עולם המלביש, וא"ו גילוי הקו, ה"א א"ק, והמלאכים מקבלים רק הארה לבד מהאור הבא ע"י ריבוי הצמצומים דרב טובך בחי' צדק מלכותא קדישא.

פה) ומ"ש זכר רב טובך ל' זכרון לבד הוא עד"מ אדם שסופר מספר עצום כמו יו"ד רבבות עד"מ שמתחיל לספור א' עד שמגיע למאה וממאה לאלף עד יו"ד רבבות, ולפי שסופר א' א' עד שנמצאו ריבוי אחדים בסך יו"ד רבבות יגדל מאד בעיני הסופר מספר זה כו', אך זהו דוקא כשסופר לעצמו, אבל כאשר כבר נודע לו המספר הכולל, וא"צ רק להודיע המספר לזולתו, אז יאמר דרך קצרה יש כאן מספר יו"ד רבבות. ועם היות שדבור זה כולל כל פרטי המספר וכשיספור לאחדים לא יהי' שום התחדשות בזה, מ"מ אין זה הדבור שאומר יו"ד רבבות בחי' מספר עצמי ואמיתי, כהמספר שסופר לאחדים שסופר מהות הדבר, ובהדבור שאומר מספר הכולל אין בזה מהות הדבר כו' והוא בבחי' קטנות לגבי הגדלת המספר, ורק כמו קריאת שם בלבד לזכרון דבר, וכמו שעושין סימן לזכרון איזה דבר גדול כו'. והנה יש התכללות המספר גם לעצמו, וכמו קודם שספר לאחדים יודע שיש כאן מספר יו"ד רבבות עד"מ, ואז הוא אדרבה בבחי' גדלות יותר ומה שסופר לאחדים הוא בבחי' קטנות לגבי הכלל כו', וכמו במח' שכל דבר הוא בבחי'

התכללות וכשבא לדבור נפרט הדבר בריבוי פרטים, הרי במח' ריבוי האור ביותר כו'. וכמו"כ הוא בהכלל שקודם הפרט שיש בזה גדלות יותר, דמה שמפרט הדבר ה"ז רק הגדלת המספר לבד, אבל הגדלת עצם הדבר (כמו הרצון והתענוג כו') הוא בהכלל ביותר כו', וזהו כמו שהוא לעצמו, אבל אל הזולת אדרבה המספר הכולל הוא בבחי' קטנות כו'. וכללות הכוונה בהמשל הוא שבין במספר הכולל ובין במספר המרובה יש בחי' קטנות וגדלות, דבמספר הכולל הנה הכלל שקודם להפרט הוא בבחי' גדלות שהוא עצמי יותר מהפרט גם כמו שהוא לעצמו ויש בו תענוג יותר, והכלל שאחר הפרט הוא בחי' קטנות בב' ענינים אלו, ומספר המרובה יש בו גדלות מה שסופר מהות הדבר, וקטנות שהוא רק הגדלת המספר לבד, דלגבי עצמו הכל הוא בבחי' גדלות, דמספר הכולל ה"ה הכלל שקודם להפרט (היינו שלמעלה במעלתו מהפרט כנ"ל), ומספר המרובה כשסופר לעצמו הוא בעצם מהות הדבר, ולגבי הזולת הכל בבחי' קטנות, דמספר הכולל הוא רק בדבור ואינו עצמי, וזהו שהוא למטה מהפרט כנ"ל, ובא לאחר הפרט כו', ומספר המרובה אל הזולת הוא רק

הגדלת המספר לא עצם מהות הדבר כו'. והענין למעלה הוא דהנה בחי' המספר דע"ס העיקר הוא בבחי' הכלים, להיות דמספר הוא בחי' הגבלה כנ"ל ע"כ המספר הוא בבחי' ההתחלקות שע"י הכלים כו' (ונודע דעיקר ההתגלות הוא ג"כ ע"י הכלים דוקא, והיינו ג"כ מצד ההגבלה שהכלים מגבילים את האור ועי"ז הוא ההתגלות כו', דכל דבר שאינו מוגבל ומצויר אינו בהתגלות, וכמו תהו דבר שמתהה בנ"א מפני שאין בזה ציור עדיין כו', וכשבא בבחי' ציור והגבלה ה"ה בבחי' התגלות כו', וכמו אשר יאמר עליו כי הוא זה דהיינו בציור דבר כך וכך והוא בחי' הגילוי כו', ובכלל ההגבלה הוא ג"כ מה שבא האור בבחי' מציאות דבר כו', דכ"ז הוא ע"י הכלי וכמשנת"ל דע"ס דאורות הן בבחי' פשיטות וע"י ההתלבשות בכלים נעשים בבחי' מציאות דבר