קסא

השכל מהמשפיע אל המקבל שיש בזה כמה צמצומים, ובד"כ הם ד' צמצומים, צמצום הא' להמציא האור השכל השייך אל המקבל, דהיינו שמאור שכל העצמי של המשפיע יהי' נמצא האור שכל השייך אל המקבל, וכידוע דהשכל העצמי של המשפיע אינו בערך המקבל כלל, ובכדי להמציא האור שכל השייך אל המקבל צריך לצמצם ולהעלים אור שכלו לגמרי ואז נמצא האור שכל השייך אל המקבל כו', וכאשר נמצא האור שכל הוא בבחי' נקודה לבד שא"א להשפיע כך אל המקבל, ולא יהי' זה שום גילוי עדיין אל המקבל, כ"א צריך לפרט הפרטים שבהנקודה ולהמציא ענינים במה להלביש הדברים באופן שיהי' מובן אל המקבל כו', וה"ז צמצום ב' שהנקודה באה בריבוי פרטים כו', דבאמת מתעלם בזה האור כו' וכנודע, וכ"ז הוא גבי המשפיע עצמו. ואח"כ כשצריך לגלות ולהשפיע אל המקבל יש בזה ג"כ ב' צמצומים, דהנה מה שמפרט הפרטים שבהנקודה ה"ז במחשבה לעצמו עדיין שאינו שייך לדיבור, ובכדי להשפיע צריך לסדר הדברים איך להשפיע ולכלכל דבריו בכדי שיתקבל אל המקבל, שזהו ג"כ צמצום לגבי כמו שחושב הענין לעצמו כו', וה"ז בחי'

דבור שבמח' השייך לדיבור כו', ואח"כ כשמשפיע להמקבל זהו בחי' מעשה דהיינו מה שעקימת שפתיו הוי מעשה כו'. גם ב' הצמצומים שבהתגלות השכל הוא מה שמגלה לו תחלה השכל בכללות ואח"כ מפרט ומבאר לו הפרטים כו'. וכן הוא למעלה בהשפעת האור מעצמות המאציל אל הנאצלים ריבוי צמצומים מאד ממדרי' למדרי' כו'. וכנודע בענין ט"ו ווי"ן דאמת ויציב שהן ט"ו יסודות דבווין תתקטר כו', וגם כמש"א אלף אלפי' ורבוא רבבות פעמים הטובות כו' שהן ריבוי הצמצומים בהשפלת והמשכת האור כו'. ובד"כ הן ד' צמצומים דד' אותיות הוי', וכנודע דאותיות הוי' הן הבאת והמשכת האור שע"י ד' צמצומים כו', וכמ"ש במ"א דבהמשכת הקו מאוא"ס יש בזה שם הוי' דהיו"ד דש' הוי' הוא ראשית המשכת הקו כמו שהוא למעלה מא"ק, והה' הוא בבחי' א"ק שזהו מה שבא בריבוי פרטים וכמא' צופה ומביט כו' והכל בהעלם עדיין כו', והוי"ו הוא בחי' יצי' דכללות והה' הוא בחינת השטח דאצי' כו'. וגם למעלה מזה היו"ד הוא בחי' נקודת הרשימו דנקודה זו כוללת כל מה שיתגלה בכללות ההשתל' כו', והה' הו"ע הרל"א שערים

דעולם המלביש כו', והוי"ו הוא התגלות הקו שאחר הצמצום המלביש והו"ע ראשית הקו שלמעלה מא"ק, והה' הוא בבחי' א"ק כו' וכמ"ש במ"א. וכ"ז הוא הצמצומים באופן המשכת האור כו', ולפי אופן ריבוי וגודל האור בעצם כן המה ריבוי הצמצומים כו', דכל שהאור גדול ונעלה ביותר צ"ל צמצומים יותר בירידת והשפלת האור עד שיהי' בערך המקבל כו'. וז"ע רב טובך שבהשפעת והמשכת האור מן המאציל יש בזה ריבוי יסודות עד שיהי' באפשר להתקבל כו'. אך מ"ש זכר רב טובך כו' היינו רק הארה ואפס קצהו מבחי' רב טובך כו', דמלאכים דבי"ע א"א להם לקבל מבחי' ריבוי הטוב וההשפעה דאוא"ס המאציל גם לאחר שבא בריבוי הצמצומים דיסודות כו', רק הארה לבד הוא שיכולים לקבל מה שנמשך להם מבחי' המל', שזהו מ"ש אח"כ וצדקתך ירננו בחי' צדק מלכותא קדישא כו'.

קיצור. ובשעה"כ כ' מספר הימים במל', כי היא מגלה הימים עליונים, שיש שם מספר רק שאינו בבחי' הגבלה והתחלקות ובמל' הוא בבחי' הגבלה ועי"ז הוא הגילוי, ויובן עפמ"ש זכר רב טובך הן ריבוי היסודות שבמשפיע שהן ריבוי