קנט

ונת' שם דהיינו שגם הספירות הן בבחי' בלי גבול, דמאחר דהפשיטות הוא סיבת הספי' אין קץ, וכמא' אנת הוא חד ולא בחושבן דלפי שהוא חד בעצם ע"כ הספי' הן לא בחושבן כו', ממילא הספירות גופא הן ג"כ בבחי' פשיטות כו'. ולכאו' א"מ איך הוא ספי' בבחי' פשיטות והלא הספי' הן בחי' הגבלה ואיך הוא ספי' בבחי' פשיטות כו'. ולהבין זה צ"ל תחלה מהו שם ספירה, והנה בפרד"ס שע"ח פ"ב הביא כמה פי' בשם ספי', הא' ל' מספר וז"ל ויש שפי' בל' מספר כי המספר מבעלי הגבול ואע"פ שאינם בעלי גבול, בערך שרשם הפשוט בעלי גבול הם ובערך פעולתם אלינו עכ"ל. והנה כללות ענין המספר הוא רק התגלות הדבר שהרי ע"י המספר לא נתחדש שום דבר בגוף ומהות הדבר הנספר ולא במספרו, דכמו שהי' קודם שנספר כן הוא בלי שום תוס' וגרעון לאחר שנספר, רק שבא המספר מהעלם לידי גילוי כו', וז"ע המספר בע"ס דאצי' שהו"ע גילוי מההעלם כו'. והענין דהנה מצד ההגבלה דמספר ר"ל מה שמספר הוא הגבלת הדבר הנמנה שהוא במספר כך וכך כו', הרי זה שייך רק בבי"ע ששם הו"ע ההגבלה ממש כו', וכמו ענין

הזמן ששייך רק בבי"ע, אבל באצי' למע' מהזמן הי' הוה ויהי' כא' כו' וכמ"ש במ"א, וכמו"כ הוא בענין המספר דשייך רק בבי"ע כו'. ומ"מ נק' הספי' ע"ש המספר לפי שהמספר הוא גילוי מההעלם, א"כ גם ההגבלה היא רק בבחי' התגלות לבד לא בחי' התחדשות ההגבלה כו', דבבי"ע ההגבלה היא בבחי' התחדשות דהיינו בבחי' מציאות יש ממש כו', אבל בענין המספר מאחר שהוא בחי' התגלות, ע"כ גם ההגבלה שבו אינו הגבלה בבחי' התחדשות כ"א בבחי' התגלות לבד כו'. וע"כ שייך ענין המספר באצי' שז"ע אצי' שאינו התחדשות דבר כ"א רק מהעלם אל הגילוי לבד כו'. והענין הוא דהנה הגבלת המספר שהוא במספר כך וכך היינו עשר ולא תשע כו', הרי גם בשרשי האורות באוא"ס שלפני הצמצום הן בחי' ע"ס, והוא מה שאוא"ס הבל"ג שיער בעצמו להאיר בבחי' מדה וגבול כו' וכמשנת"ל, רק ששם הן בבחי' אחדות לגמרי ובאצי' באו בבחי' התחלקות כו' כמשנ"ת כ"ז באורך. אך גם ההתחלקות דאצי' אינו בבחי' התחלקות ממש וכמשית"ל בענין ל' בחי' שנא' בע"ס דאצי', וא"כ אין זה התחדשות רק בחי' התגלות לבד כו' (גם שהרי

הע"ס דאצי' הן בריבוי התכללות עד אין שיעור שזהו מכח הא"ס שבהם כו', וכמ"ש במ"א בענין ריבוי ההתהוות מבחי' המל' עד אין קץ ושיעור שזהו מכח הא"ס שבמל' כו' וכ"ש שכ"ה בבחי' ההתכללות שבספי' כו'). וי"ל דהגבלת המספר הוא ג"ז מה שבאה כל ספי' בהגדרה מוגבלת וכמו הגדרת החכ' והגדרת הבינה כו', אמנם ג"ז הוא רק בבחי' התגלות מההעלם לא בבחי' התחדשות, שהרי גם בשרשם הן בחי' ע"ס הגנוזות, ושם הן בבחי' התאחדות לגמרי ובלתי מציאות ניכרת כלל וכלל, ובאו בהקו בבחי' ספירות פרטיות, ובחי' החכ' שבקו היא אותה החכ' שבא"ס כמשנת"ל, וגם בהקו הספי' הן בבחי' בלי מה, וכשבאו בכלים ה"ה בבחי' מציאות דבר, ומ"מ ה"ה בבחי' פשיטות לגבי ע"ס דכלים כו' כמשנ"ת כ"ז לעיל. וא"כ אין זה בחי' התחדשות רק גילוי ההעלם כו' (ועמשית"ל פ', ואין זה סותר למש"כ דודאי נשלול לגמרי גדר החכ' מא"ס, ומ"מ יש בחי' חכ' שבא"ס, וחכ' דאצי' הוא בבחי' גדר חכ' ומ"מ היא בבחי' חכים ולא בחכ' ידיעא כו'). וזהו ששולל הפרד"ס ענין ההגבלה בע"ס דאצי' דכשאו' דשם ספי' הוא לשון מספר

ה"ה שולל ענין ההגבלה בהם, שזהו רק לגבי שרשם הקדום כו', להיות כי ענין המספר הוא הגבלת הדבר ע"כ אומר שזהו רק לגבי