קמט

עד"מ עצמות החכ' כו', הרי כמה שתהי' ההגדלה והגילוי בשכל המעשי הרי לא יהי' במעלת ומדרי' עצמי' החכ' כ"א במדרי' שכל המעשי כו'. וכמו אומן חכם גדול שמופלא הוא בחכמתו כמו במלאכת הציור או במלאכת הריקום וכה"ג, הרי כל חכמתו היא באין ערוך לגבי חכם גדול במושכלות נעלות בעצם החכ' כו', והיינו מפני שבכללות הוא שכל המעשי לבד כו'. וכמו"כ יובן דחכ' דעשי' להיות שבעצם המדרי' היא במהות אחר מחכ' דאצי', הנה גם אם יהי' בזה הגדלה ותוס' אור הכל הוא במדרי' חכ' דעשי' ואינה בערך בחי' חכ' דאצי' כו', ולכן בחי' היותר אחרונה דאצי' שבעשי' ה"ז למע' באין ערוך מהמדרי' היותר עליונה דעשי' עצמה כו' וכמ"ש במ"א (רק בחכ' דתורה אין התחלקו' מדרי' שגם כמו שבאה בחכ' דעשי' היא באותו המהות ממש דבחי' חכ' דאצי' וכמו באור פניך נתת לנו כו', ויכול להיות בזה ההגדלה להיות באותו בחי' האור והגילוי ממש כו', דבאמת המשכה דתורה היא בעצם למע' מס' השתל' כו'). אבל בבחי' הכתר יכול להיות הגדלת האור והגילוי דבחי' כתר דעשי' להיות כמו כתר דאצי' כו'. וכמו

ברצון הרי יכול להיות תוקף הרצון במעשה כמו בשכל כו', וכמו"כ יכול להיו' הגדלה בכתר דעשי' להיות כמו כתר דאצי' וגם למע' מזה כו'. ובאמת יש בבחי' כתר דעשי' כח נעלה יותר דבכדי שבמדרי' נפש תהי' התשובה באמת זהו ממדרי' עליונה יותר כו', וגם ע"י תשובתו האמיתי' מאיר אור עליון יותר כו'. וכידוע בענין אז אתם, א' תם דתמים במעשיו בעשי' בפו"מ מגיע בבחי' אלף שזהו תמימות הרצון פשוט וכמשי"ת. וכמו"כ הוא בענין התשובה ג"כ דתשו' דבחי' נפש מגיע למע' יותר כו'. וז"ע דהשתל' הכתרים זמ"ז דכתר דברי' וגם כתר דעשי' יש לו שייכות לבחי' כתר דאצי' יותר מבחי' חכ' דאצי', דהחכ' מאין תמצא כעין יש מאין מבחי' הכתר כו', והמשכת הכתרים הוא בבחי' השתל' זמ"ז כו'. וענין ההשתל' בזה אינו בס' והדרגה דהשתל' להיות בחי' הארה זמ"ז כו', דההשתל' באופן כזה הוא רק במדרי' שבאים בבחי' התלבשו' כו' וכמשנת"ל פנ"א, ובהמשכת הכתרים הוא שעצם המהות נמשך בכל מקום והכל הוא מהות א' ממש כו'. ונמצא דבחי' הרצון אין בו התחלקות מדרי' שזהו בחי' האור שבבחי' א"ס

ובבחי' בל"ג דא"ס ממש להתפשטותו שנמשך בכל מקום כו', ובכ"מ שנמשך אינו בבחי' התלבשות והוא בבחי' א"ס ממש כו'.

וע"פ מה שנת"ל הג' תשובו' דנר"ן יובן מ"ש שובה ישראל כו' דחשיב כאן ג' תשובו' הנ"ל, דמ"ש שובה ישראל היא תשובה דנפש, ועז"א כי כשלת בעוניך שהיא התשובה להיות סו"מ בפ"מ כו'. ומ"ש קחו עמכם דברים ושובו אל הוי' היא תשובה דרוח, דדבור הוא בחי' רוח וכמ"ש לנפש חי' ות"א לרוח ממללא כו', דתשו' זו אינו על עשי' בפו"מ כ"א על העבודה דאהוי"ר, ולכן אינו אומר כי כשלת כו' כ"א קחו עמכם דברים כו'. ואח"כ או' אמרו אליו כל תשא עון היא תשו' דנשמה, ואומר בזה אמרו אליו להיות שזהו בבחי' קירוב שהרי יש בו ידיעת והשגת אלקו' כו', וגם דאמירה היא בלב בחי' מחשבה וזהו בחי' נשמה כו'. ואומרו כל תשא עון הוא בחי' המקיף שז"ע כל בחי' התכללו' כו', והיינו שכל התשובו' האלו הן בכח האו"מ שנמשך בכל המדרי' דבי"ע כו'. וידוע דמ"ש כל תשא עון קאי על בחי' סובב ומקיף הכללי כו', והוא שהמקיפי' הפרטים הן בבחי' אחדות ממש בבחי' סובב ומקיף הכללי שהכל הוא מהות א' ממש כו' כנ"ל, ולכן נמשך משם סליחת