קמח

שהתשו' היא בבחי' נשמה דהיינו בבחי' פנימיו' ובעומק יותר כו', דכשם שהעבודה דנשמה היא בעומק יותר שהיא בחי' עצמו' המוחין כנ"ל, כמו"כ התשובה היא בבחי' פנימיו' ועומק בנפש כו'). דהנה להיותו במדרי' נשמה הרי יש בו עכ"פ ידיעה והשגה אלקית, וכאשר מתעורר בתשו' על העדר ההרגש כו' ה"ה יודע ממה שנתרחק כו', וע"כ הריחוק נוגע לו באמת בפנימיו' נפשו ביותר, וה"ה בעיני עצמו כמו חוטא ופושע ממש ומצטער בנפשו מאד כמו שהי' עובר עבירה ר"ל, דמפני הידיעה באלקות (ובהתשו' ההרגש הוא ביותר וכמו הכרה פנימי' באלקו' כו') ע"כ נרגש מאד איך שרע ומר עזבו את ה' כו', וה"ה שב בכל לבו ובכל נפשו מעומק ופנימיו' נפשו כו', ועי"ז מסיר ההעלמו' וההסתרי' ויהי' באמת כלי לאור אלקי שיאיר בגילוי בנפשו במוחו ולבו כו'. ועל כל אלו המדרי' בתשו' נמשך כח וסיוע מלמע' הן על עצם התשו' והן על השמירה אח"כ כו', וכמו בתשו' דבחי' נפש נמשך לו הכח מלמע' להתמרמר באמת על דרכיו ועניניו ולהיות אצלו הסכם חזק לשנות דרכיו כו', וה' בוחן לב וכליות יודע היטב הסכם החזק

הטוב ועוזר לו להתהלך תמיד בדרך הטוב כו', וכה"ג הוא בתשו' דבחי' רוח ונשמה נמשך הסיוע מלמע' הן ע"ז שיתעורר בתשובה והן אח"כ שתהי' העבודה תמידית כו'. וז"ע צור משגבינו מגן ישענו כו', דאדון עוזנו הוא כללות כח התשו' שבנפש הבאה מצד הריחוק כו', דהיינו מה שמצד עצם נקודת היהדות שלו (שזהו בחי' נקודת הלב שנק' כנס"י שזהו בחי' נקודת המל' שיש בכאו"א מישראל כו') נוגע לו מאד בנפשו ריחוקו מאלקו', ומתעורר בתשובה שלימה להיו' בבחי' קירוב כו', ומש"א צור משגבינו כו' זהו בדרך פרט במדרי' נר"ן שהן בחי' בי"ע כל חו"ח לפי מדריגתו כו', וכ"ז הוא בחי' המקיף דמל' שנמשך על מדרי' נשמתו אם היא מברי' או יצי' ועשי' כו'. וזהו בחי' הכתרים הפרטים בד' עולמו' אבי"ע בכלל ובפרט כו'.

קיצור. יבאר חלקי התשובה דנר"ן, נפש החוטאת היא תשוב בסו"מ בפו"מ בחרטה אמיתית ואז גם הקבלה אמיתית, גם התשובה על התגברות החומריות שלא יומשך אחר הטבע, גם על העדר קבעומ"ש, ותשו' דרוח היא על העדר העבודה דאהוי"ר שזהו מ"ע וגם שעי"ז דוקא תיקון הנה"ב בציור פנימי, ותשו' זו היא בהתפעלות יותר מפני שרוח הוא התפעלות, הגם שמעשה נוגע יותר, ובאמת ג"ז נוגע מאד כמשל פרי שבראש האילן נופלת מרחוק יותר, ותשו' דנשמה היא על העדר ההשגה האלקית והתבוננות, והיא בבחי' הרגש פנימי ביותר, והכח על כ"ז הוא מבחי' המקיפים דצור מגן משגב, וזהו המקיפים פרטים ופעולתם.

עט) ובכ"ז הגם שנמשך הכתר דהיינו בחי' הרצון לכל עולם בפרט כפי מהות ומדרי' העולם כו', מ"מ אין בזה התחלקו' מדרי' בעצם דהכל הוא בחי' רצון והיינו דהכל הוא מהות א' בעצם כו'. ואין זה כמו בע"ס דהע"ס דברי' הן בבחי' מהות אחר מהע"ס דאצי' וכמשנת"ל פמ"ה, משא"כ הרצון אינו מהות אחר דהכל הוא רצון א' כו'. ועם היות שבודאי בחי' כתר דאצי' הוא בבחי' גילוי יותר מכתר דברי' כו', מ"מ בעצם מהותם הוא מדרי' א' כו', ויכול להיות ההגדלה בבחי' כתר דברי' וגם בבחי' כתר דעשי' להיות יותר גם מבחי' כתר דאצי' כו', דהרי בבחי' אור פנימי הרי בחי' חכ' דעשי' הוא כמו עד"מ שכל המעשי וחכ' דאצי' זהו