קמו

קיצור. והנה אימא אוזיפת לברתא מאנהא וקשיטת לה, והוא המשכה משרש הנשמה לנשמה המלובשת בגוף להיות ובקשתם משם בהמחדו"מ דנה"ב, ונעשה עי"ז הצעקה והיציאה בתוקף הרצוא, וגם הנה"ב מתהפך עי"ז, ובפרט כאשר הצעקה היא מנה"ב, והכח ע"ז מיגמה"ר דאלול שנק' קישוטין מפני שאינן מתעצמין, גם ענין המשכה הנ"ל הוא להיות קבעומ"ש דר"ה בהתגלות פנימי ועצמי, ואז נק' המל' היינו הנשמה שבגוף אדון ל' דכר שממשיך בחי' עצמות אוא"ס, ואדון עוזנו זהו בחי' המקיף דמל' כמו שהוא באצי', וצור מגן ומשגב הן מקיפים דנר"ן, נפש קיום המצות בעשי' בפו"מ, רוח העבודה באהוי"ר בהרגש פנימי שע"י התבוננות, נשמה העבודה דבחי' מוחין והמדות באין ממילא.

עח) וכשם שהמה מחולקים בעבודתם כמו"כ יש חילוקי מדרי' בתשו' בג' מדרי' נר"ן, תשו' דבחי' נפש וכמ"ש הנפש החוטאת והתשו' היא שמדרי' נפש תשוב בתשו' כו', ותשו' דבחי' רוח וכמ"ש והרוח תשוב אל האלקי' כו', ותשו' דבחי' נשמה כמ"ש רוחי ונשמתי אליו יאסוף כו'. והענין הוא דהנה נפש הוא בחי' עשי' בפו"מ כנ"ל וכמו"כ התשו' בזה הוא בסומ"ר בפו"מ כו', כאשר מתמרמר מאד בנפשו על החטא ועון וצר לו מאד מזה ונעשה אצלו הסכם חזק מאד בלבו לסור מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ"ש יעזוב רשע דרכו כו', ונק' עזיבת החטא בפו"מ לשנות דרכיו הקודמים מההיפך אל ההיפך כו', דכאשר מרירות נפשו הוא באמת שמתחרט על העבר אז הקבלה וההסכם הוא אמיתי ומשנה דרכו לגמרי כו'. וכמו"כ התשו' על התגברו' החומריו' בכלל גם בדברים המותרי' כו', והיינו לא על חטא ועון בפו"מ ר"ל רק על החומריו' מה שנמשך מאד אחר טבע נפשו הבהמיו' ואינו יכול ליפרד מזה כו', שזהו מצד התקשרות נפשו שמקושר מאד בענינים החומריים אינו יכול ליפרד מהם (ער קען זעך ניט א(זאגין

דערפון), וע"י המרירו' ע"ז ה"ה פועל ישועות בנפשו שלא תהי' מקושרת בענינים החומרים ולא תומשך אחר הטבע וישנה דרכו בזה כו'. וכמו"כ התשו' על העדר קבעומ"ש ובפרט כשיש פר"ע שאין פחד אלקים עליו כו' שצ"ל תשובה ע"ז ולהמשיך עליו עומ"ש כו', שכ"ז הוא בכלל תשובה דבחי' נפש כו'. ותשו' דבחי' רוח הוא התשובה על העדר התעוררו' אהוי"ר כו', שהרי יש חיוב על כאו"א להיות התעוררות אהוי"ר שזהו מצוה ממצות התורה שמחוייב כאו"א מישראל, וגם שעי"ז הוא בירור ותיקון הנה"ב שע"ז הוא תכלית ירידתו למט' לזכך את הנה"ב שלכך נוצר כו'. ובכדי שיהי' ציור פנימי בנה"ב שיהי' בבחי' אדם א"א כ"א ע"י התעוררו' אהוי"ר בהתגלו' הלב הבאה ע"י התבוננות דוקא כו', דהנה כפיית והכנעת הנה"ב יכול להיות גם בלא אהוי"ר (וכ"ש בלא אהוי"ר הבאה ע"י התבוננות כו') ע"י התוקף שבנפש להתגבר על הנה"ב, ועי"ז נעשה ג"כ חלישו' הנה"ב הן מצד העדר הפעולה דעניני' החומריים שנחלש עי"ז הטבע החומריו', וביותר ע"י הכפי' גופא כו'. אבל אינו נעשה עי"ז חקיקה וציור פנימי בהנה"ב כו', כ"א

ע"י האהבה שע"י התבוננו' נעשה ציור פנימי בהנה"ב, לפי שבההתבוננו' מבין השכל הטבעי ג"כ את הענין האלקי, והעיקר שבהתעוררו' אהבה זאת דנה"א מתעורר גם הנה"ב באהבה לאלקו' כו', ועל העדר ההתעוררו' דאהוי"ר ה"ה מצטער בנפשו שאינה נשלמת הכוונה בירידתו למט' כו', ובפרט שהסיבה היא מצד התגברות הנה"ב הגורם טמטום הלב, דמדו'