קמא

מהנפש הבהמית הרי היא מושלת עליו ואינו יכול לצאת כו', רק להיות דהתלבשות זאת בנפש הבהמית שבאדם שמוכנת עכ"פ לקבל צורת נפש האדם היינו הנה"א כו', ע"כ גם כשהיא בגלות ר"ל יש לו עצה ותקוה כו', משום דמ"מ אינה בבחי' התעלמות לגמרי כמו בגלגול, וגם המלביש הוא בצורת אדם עכ"פ (הגם שבצד א' יש בזה גרעון שהרי הוא מסתיר על הנפש האלקית, משא"כ בגלגולים הוא רק מה שגוף הבהמה אינו מוכן לקבל צורת הנפש דהתעלמות הנפש הוא מצ"ע כו'. מ"מ יש בזה מעלה מה שהנפש הבהמית מוכן כו' שאין ההתעלמות כ"כ, ויש מקום שיתגלה בו כחות הנפש האלקית כו', ולכן אנו רואין שגם במרוחקים ר"ל הנה לפעמים יש בהם תנועות טובות תנועות דיר"ש כו', והיינו מפני שמ"מ אין הכחות דנפש האלקית מתעלמים לגמרי ח"ו), וע"כ הן מצד המלובש והן מצד המלביש יש עצה כו' והעצה היא תורה שלזה ניתנה תורה לישראל, שהתורה נק' עוז שהיא הנותנת כח ועוז לנפש האלקית להתגבר בעצמו בכחותיו להיות כלי לאור אלקי בהשגה אלקית והתעוררות אלקי כו', שכ"ז יש בנפש האלקית בעצם והתו' נותנת כח להתגבר

בעצמם כו', וגם להתגבר על חומריות הגוף ונפש הבהמית וגסותן לצאת ממסגר אסיר כו'. וזהו בחי' בת בחי' מקבל והיינו שאין לו כח להתעורר באהבה ויראה מעצמו רק ע"י התורה, ועז"נ שמעי בת וראי כו' ושכחי עמך ובית אביך כו', דבכדי שאור התורה יפעול בו צריך ג"כ להיות איזה הכנה לזה, והו"ע שכחי עמך ובית אביך, עמך ובית אביך הו"ע הרגילות שלו מה שהורגל בהענינים החומרים ונמשך אחריהם כו', צ"ל עכ"פ שכחי עמך כו' והו"ע תשובה תתאה שישנה דרכו בהדברים בפועל עכ"פ ויגדיר א"ע שלא להיות בהתפשטות החומריות, דהיינו שבפועל עכ"פ לא יניח את הנה"ב להתפשט כו', והעיקר לכפות עצמו בההטבעה חומריות שמורגל בהם וחושב שהן דברים מוכרחים וא"א בלעדם ואינו חושב בתיקונם כלל, ובאמת המה עיקר המונעים שאינם מניחים התגלות הכחות דנפש האלקית, וצ"ל הכפי' בפו"מ בההטבעה החומריות ועי"ז הוא כלי עכ"פ שיפעול בו אור התורה לעשות ישועות בנפשו כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש הרועה בשושנים, דהנה מ"ש אני לדודי ודודי לי זהו העבודה דבאתעדל"ת אתעדל"ע והיינו העבודה בהכחות גלוים שבנפש המלובשים בגוף ונה"ב כו', דפעם כתיב דודי לי ואני לו בבחי' אתעדל"ע אתעדל"ת שבנפש זהו בבחי' מקיפים שבנפש כו', ומ"ש אני לדודי כו' זהו בכחות פנימים שבנפש כו', ובכדי להיות אתערותא דלתתא עז"א הרועה בשושנים ששונים הלכות דתורה נותנת כח ע"ז להיות אתערותא דלתתא דה' עוז לעמו יתן שיוכל לעלות כו'. אמנם מ"ש הרועה כו' הוא כדאי' במדרש אני לו לצאן והוא לי לרועה, ומבו' במ"א שז"ע בחי' רעו"ד שלמעלה מטו"ד שהקב"ה רועה אותנו במדרי' זו שנותנים מלמע' כו', וזה נמשך ג"כ ע"י התורה. דהנה התורה נדרשת בי"ג מדות שהן י"ג מדה"ר וע"כ בה וע"י מאיר בנפש בחי' המקיפים דנפש שז"ע רעו"ד כו', ובכדי שיפעול אור התורה בנפשו זהו ע"י ההכנה דשכחי עמך ובית אביך כו' כנ"ל, וז"ע אני לדודי דקאי על חדש אלול וידוע דאלול הוא בחי' תשובה תתאה שז"ע שכחי עמך כו', ועי"ז אח"כ בר"ה ויו"כ באים לבחי' תשובה עילאה כו'. וזהו אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים דבכדי להיות אני לדודי בבחי' אתערותא דלתתא