קמ

העצמות במל' וז"ע אלקי עולם, והנה בשמו העצמי יש בחי' התכללות והתגלות, שמך קדוש ונורא שמך, וי"ל דכמו"כ במל', והוא כמו שכלולה בבינה, וכמו שהיא בחי' כח הגילוי דז"א, ובחי' ההתגלות זה ברחמיך הרבים, ורחם עלינו כתר מל' בחי' אני שבאין, רוממות הטבע, דרחמים הוא מן הרוממות, ונמשך מזה או"מ על האדם וז"ע אדון עוזנו.

עה) ולהבין ענין אדון עוזנו, הנה במאו"א אות א' סעי' י"ב כ' אדון נק' המל' כשיש לה סימני דכורא והיינו כשמתמלאה ש' אד' במלואה ביום שבת אזי נק' אדון זכר (וזה שבשבת אומרים אל אדון כו' וכמ"ש בפרע"ח) וכן ש' ב"ן וט' אותיו' גימ' אדון, וע"ש סעי' ק"ב שכמו"כ אני הוא גימ' הנ"ל. ובקה"י כ' אדון גימ' אני כו' (והיינו בחי' אני שבאין בחי' רוממות הא"ס שבמל' שנעשה אדון עוזנו כו'). וענין סימני דכורא יובן עפמ"ש בזח"א דרמ"ו ע"א דעלמא עילאה שהיא בינה היא עלמא דדכורא דאף שהבינה מקבל מהחכ' מ"מ היא בבחי' דכר, וכמ"ש בזהר שם דכיון דסלקא מלה מכנס"י ולעילא כולה הוא דכר כו', דלמעלה מהמל' הכל הוא בבחי' דכורא כו'. והוא להיות דאבא עילאה מקננא באצי' לכן כללות האצי' הוא בחי' דכר, ובפרט בינה דאו"א הן תרין ריעין דלא מתפרשין כו' (והגם דאבא יסד ברתא ה"ז רק בחי' יסד דעצם שרשה הוא מבחי' אבא אבל בהתגלו' מקבלת מבינה וז"א כו'). ולהבין זה ע"ד החסידות הענין הוא דהנה אמרז"ל לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי אמי כו', דבת הוא

בחי' מקבל והיא בחי' המל' שמקבלת מז"א, משא"כ אם היא אדרבה שמברכת לבנה כו'. ובעבודה בחי' בת הוא שאין לו כח לעורר האהבה והתשוקה בנפשו מפני חלישות הנפש שאינו יכול לצאת מנרתק הגוף והנה"ב להתעורר באהוי"ר ולהיות בבחי' רצוא לאלקות כו', וכמ"ש אני הוי' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם שהנביא מתמה עצמו שמההתבוננות דאני הוי' לא שניתי הי' צ"ל כלות הנפש, ואתם בני יעקב לא כליתם כו'. והסיבה לזה הוא מפני שהם בני יעקב וכמ"ש עקוב הלב מכל, פי' עקוב אנוש וחלוש שהוא חלישות כח הנפש שאין בכחו לצאת כו', וסיבת החלישות הוא כמ"ש כשל בעוני כחי שע"י העוונות נכשל ונחלש כח הנפש כו', דכשם שלגבי מעלה ארז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח כו' ולהיפך מתישין כו', כמו"כ הוא בנפש שע"י העון נחלש כח הנפש כו', וענין החלישות הוא שכחות הנה"א נחלשים שאינו כלי לקבל אור אלקי, וכ"ש שאין בו כח לצאת מחומריו' הנה"ב ובפרט להתגבר עליהם כו', ולא עוונות ממש אלא ע"י עיוות ועיקום שמעקם דרכו ונמשך אחר חומריות הגוף ונה"ב ה"ז מחליש כח

הנה"א, וכמא' תוקפא דגופא חולשא דנשמתא כו', ומיצר ומגביל את הנפש שהכחות שלה מתעלמים שז"ע חלישות הכחות כו', והו"ע טמטום המוח והלב כו', ומלביש את הנפש עד שמורידה לימשך אחריה ואינה יכולה לעלות ולצאת ממנה כו' והו"ע גלות הנפש כו'. וכידוע בב' מיני התלבשות, הא' שהמלובש מושל וכמו בהתלבשות הנפש בגוף כו', והב' שהמלביש מושל וכמו בענין הגלגולים ר"ל שהבהמה מושכת את נפש האדם בכל החומריות שלה ואינו יכול לעזור א"ע כו' וכמ"ש במ"א. וכן הוא בהתלבשות הנפש האלקית בנפש הבהמית הנה כאשר הכחות דנה"א הן בהתגלות בנפש הבהמית הרי הנפש האלקית מושל ושולט על הנפש הבהמית כו', וכאשר יש ח"ו התגברות