קלד

והיינו שמההתבוננות דשאמר והי' העולם יהי' ההתפעלות בלב כו', וכן ברוך הוא שבחי' הוא יהי' בבחי' גילוי בלב שיהי' הלב מתפעל כו'. וכ"ז הוא ע"י תוס' אור מלמע' שז"ע ברוך שאמר להיות בחי' אמירה זו בבחי' תוס' אור משרשה ומקורה בחי' עצמות א"ס ב"ה, שעי"ז יהי' הגילוי למטה בנה"א ובגילוי בעולם להאיר את החשך כו', ועי"ז אח"כ ההמשכה מבחי' עצמות א"ס ב"ה בחי' ישת חשך סתרו בחי' העלם העצמות שלמעלה מבחי' אור כו'.

ועפ"ז יובן מש"א זה היום תחלת מעשיך, פי' תחלת מעשיך היינו עיקר הכוונה דתכלית הכוונה בבריאת והתהוות העולמות הוא להמשיך גילוי אור אין א"ס למטה, וזה נשלם ע"י העבודה דנשמו' ישראל כנ"ל. וזהו זה היום דר"ה יום ברוא אדם הראשון הוא תחלת מעשיך שזהו עיקר הכוונה בברה"ע שממשיכים בחי' גילוי אוא"ס למטה כו'. וזהו זכרון ליום ראשון, יום ראשון הוא התחלת כל ההשתלשלות בחי' הרצון לעולמות בחי' הרצון הפשוט כו', ולהיות דבראש השנה ממשיכים בחי' הרצון למלוכה שזהו מבחי' עצמות אור אין סוף ב"ה, ה"ז זכרון ליום ראשון דבחי' רצון הנ"ל שהוא בחי' חיצוניות ואינו בערך בחי' העצמות, ע"כ צריכים ע"ז זכרון כו'. ומכל מקום נמשך הזכרון ע"ז דעל ידי הרצון למלוכה נמשך הרצון לעולמות ושיהי' בבחי' גילוי אור כו'. וזהו זה היום דר"ה יום ברוא אדה"ר הוא תחלת מעשיך עיקר הכוונה כו', דבכ"ה באלול נבה"ע הוא בחי' חיצוניות הרצון, אבל פנימיות הרצון הוא בנשמות ישראל וזה ממשיכים בר"ה והוא זכרון ליום ראשון בחי' הרצון שבעולמות ויהי' בגילוי כו'.

קיצור. נמצא יש ה' מדרי' בחי' רצון הפשוט, ובחי' גליף גליפו, והן בחי' יחידה וחי', כי ההשערה יש לה מ"מ שייכות אל העולמות, וג' מדרי' לאחר הצמצום והן נר"ן, וברוך שאמר הוא שיומשך מן העצמות להיות בחי' אמירה ורצון, כי עכשיו באתעדל"ת תלי' מילתא, והעיקר להמשיך בחי' פנימיות הרצון שעי"ז יהי' הגילוי למטה, וזה"ע המשכת הרצון למלוכה בר"ה, וע"ז הוא ירידת הנשמה להאיר חשך העולם ע"י העבודה בהתבוננות ואהוי"ר להאיר חשך הנה"ב. ובזה יובן מש"א זה היום דר"ה בריאת האדם תחלת מעשיך עיקר הכוונה, זכרון ליום ראשון הוא הרצון על העולמות.