קכו

קירוב כו'. וזהו ג"כ ענין מארז"ל אכל בי' עשרה שכינתא שריא שהוא בחי' מקיף הנ"ל, וכמו שיש מי שמתפעל כשמתפלל בעשרה שאז התפלה אצלו בהתעוררות פנימי יותר כו', או כשרואה שחבירו מתפלל בכוונה מתפעל גם הוא להתפלל יותר מרגילותו כו', שכ"ז הוא מבחי' מקיף הקרוב כו', וכמ"ש בתו"א בהבי' דהבאים ישרש יעקב.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש אתם נצבים היום כו', דהנה נצבים זהו בחי' תוקף העמידה והיא בחי' מקיף דנשמה שזהו בבחי' תוקף שאינו משתנה כמו הכחות הגילוים דשכל ומדות שיש בהם שינוים, משא"כ הרצון שלמע' מטו"ד אין בזה שינוים כו'. וכמו גבי למע' כתיב כי לא אדם הוא להנחם, דבציור אדם שייך ניחומים היינו שינוים כו', אבל מדרי' לא אדם לא ינחם כו'. וכמו"כ בנפש דבחי' הרצון שלמע' מטו"ד הוא בתוקף ובלי שינוי כו', גם שההתגלות היא בתוקף ולא כמו מדות שע"פ טו"ד שהן בהגבלה ובבחי' חלישות, משא"כ הרצון שלמעלה מטו"ד הוא בתוקף ההתגלות ובלי הגבלה כו'. וזה"ע נצבים בבחי' התגלות עצמית הנשמה היינו בחי' הרצון שהוא בתוקף כו', גם נצבים הוא ל' נציב שהוא ל' שר וכמו בימים ההם אין מלך באדום רק נציב מלך כו'. דהנה נת"ל דבחי' הרצון שלמע' מטו"ד זהו מדרי' ישראל דישראל הוא ל' שר שמושל ושולט על כל הכחות כו', וזהו ג"כ ענין נצבים היינו בחי' נציב ושר שזהו מדרי' ישראל כו'. ומש"כ אתם נצבים היום דקאי על ר"ה דהנה בר"ה אז הוא התגלות עצמות

הנשמה, ועיקר העבודה דר"ה הוא בבחי' עצמות הנשמה דוקא, דכל השנה עיקר העבודה היא בכחות הגלוים שהיא העבודה דמוח ולב בהשגה והתבוננות באלקות ובהתעוררות אהוי"ר שע"פ טו"ד כו', אבל בר"ה עיקר העבודה היא בהתגלות עצמות הנשמה כו'. וזהו נצבים היום לפני ה' אלקיכם למע' מבחי' הפנימי והיינו שמעוררים וממשיכים עי"ז גילוי בחי' עצמות אוא"ס ב"ה וכמא' אבל נתפס איהו ברעו"ד כו' כנ"ל. ועוד זאת מש"כ אתם נצבים היום דת"א אתון קיימין יומא דין כו', דהנה כתי' ויהי היום ויבאו בני אלקים כו', וקאי על היום דר"ה דבני אלקים באין ומקטרגין ח"ו, שזהו להתייצב על ה' היינו לנגד ש' הוי' כו'. ועז"א דהגם דבני אלקים באים ומקטרגין ר"ל, מ"מ אתם נצבים היום עומדים וקיימין וזוכים בדין כו', והיינו ע"י בחי' הרצון פשוט שיש בנש"י עי"ז הן עומדין וקיימין כו', ואדרבה נמשך בהם תוס' אורות כו'. וז"ע תקיעת שופר דר"ה וכידוע דענינו הוא התגלות עצם הנשמה שזהו בחי' הצעקה בקול פשוט מעומקא דלבא כו', ועי"ז הן קיימין ועומדין בבחי' תוס' אורות וגילוים על כל

השנה כו'. אמנם מ"ש נצבים ל' נפעל היינו שהתגלות עצמו' הנשמה הנה נש"י נפעלים בזה מלמע' וכמשנת"ל ומבו' בכ"מ דהתגלות עצם הנשמה אין בזה בהאדם בכח עצמו רק שנותנים לו מלמע' כו'. אמנם בכדי שיהי' בר"ה התגלות עצמות הנשמה זהו ע"י העבודה דכל השנה בכחות הגלוים כו', וע"ז הוא ההקדמה דחדש אלול בבחי' תשו"ת ובפרט בימי הסליחות להיות ממארי דחושבנא בפרטי הענינים שלו ובפרטי העבודה דכל השנה, ואם הי' שלא כדבעי יתמרמר בנפשו ע"ז ובבחי' קבלה על להבא כו', ועי"ז יהי' בר"ה התגלות בחי' עצמות הנשמה כו'. וזהו מה שחשיב אח"כ ראשיכם שבטיכם כו', היינו לפי שבכדי להיות נצבים היום זהו ע"י העבודה דכל השנה בכחות הגלוים שזהו פרטי המדרי' שבנשמות כו'. גם להיות