קכה

ומח' ודבור שנחשבים למדרי' א' להיותם בחי' חומר וצורה כו' ומעשה כו' והן בחי' נר"ן ונשמה לנשמה כו'. דנר"ן שרשם מע"ס דאצי' והוא מחלק או"א דהיינו בחי' חו"ב כו', ומה שהקב"ה נותן בו נשמה היינו בחי' נשמה לנשמה שזהו נשמה דנר"ן כו', שעז"נ ומספר את רובע ישראל דפי' רובע הוא ארבעה, והן הד' מדרי' הנ"ל שבנשמה. וגם רובע הוא ל' רביעית דהיינו מדרי' הרביעית בחי' הרצון שזהו עיקר בחי' ישראל כו', כי שכל ומחדו"מ ישנם גם בעכו"ם שנמשכים מע"ס דקלי' כו', ונש"י לבד שיש בהם מדרי' הנ"ל והן מע"ס דקדושה, הנה העיקר הוא מה שבנש"י יש בחי' הרצון פשוט בחי' נשמה לנשמה שזהו עיקר מדרי' ישראל כו'. דישראל הוא מל' כי שרית כו' וגם ישראל הוא שר אל ל' מושל ושליט, כמו עד"מ הרצון שליט על כל האיברים כי ברצונו יכול ליתן איבריו לאש או למים קרים היפך טבעם והם בטלים להרצון כו'. וכן הרצון שבנה"א גדול ורב כחו להיות מושל ושולט על כל כחות הנפש, וכמ"ש כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, שזהו ע"י האהבה מוסתרת שיש בכאו"א עי"ז קרוב מאד

להיות גם בפיך ובלבבך בעסק התורה ומחדו"מ דאלקות כו' וכמ"ש בסש"ב פי"ז. וגם ההתגלות דמדרי' זו הוא בנקל יותר מהתגלות הכחות פנימיים, דעם היות שזהו מדרי' גבוה, מ"מ בנקל יותר להגיע לבחי' רעו"ד מלהגיע להאהבה הנמשכת מהשכל וההתבוננות כו'. וכשיש התגלות בחי' רעו"ד אז ממילא הוא השליטה על כל הכחות, היינו שיהי' התגלות הכחות פנימיים כו'. ועיקר גילוי רצון הנ"ל ופעולתו (היינו כאשר הוא בהעלם וי"ל דכמו"כ אחר שיש התגלות בחי' רעו"ד הנה פעולתו הניכרת בפועל) הוא בביטול רצונות זרות מעניני עוה"ז להיות עוזב תאוותיו ולבטל רצונו מפני רצון ה', וכן במחדו"מ וראי' ושמיעה להיות עוצם עיניו מראות ברע ואוטם אזנו משמוע וכן במח' כו', והן בועשה טוב להיות בטול רצונו מכל וכל רק לה' לבדו כו', וכ"ז לא ע"י התבוננות והתעוררות אהוי"ר כ"א מפני ביטול הרצון כו' שז"ע ישראל שר אל כו'. וזהו עדות לישראל דכח שליטה וממשלה זו הוא בנש"י דוקא, והוא עדות על בחי' אוא"ס סדכ"ס, שיש בנשמות בחי' זו שעי"ז יש בהם כח השליטה והממשלה הנ"ל, וגם שעי"ז נמשך

גילוי רצה"ע, ובפרט שע"י התגלות בחי' רעו"ד שממשיכים גילוי בחי' רצה"ע, היינו בחי' אוא"ס הסתום ונעלם, וכנודע דלית מח' תב"כ אבל נתפס איהו ברעו"ד כו'. וזהו פעולת המקיף הפרטי דבחי' כתר דאצי' שפועל בנש"י להיות בהם בחי' רעו"ד הנ"ל (ועם היות שזהו מה שהקב"ה נותן בו נשמה והיא נשמה דנר"ן כנ"ל, הרי מדרי' זו היא בחי' מקיף דנשמה (היינו מדרי' בנשמה שהיא בבחי' מקיף כו'), וכן ההתגלות היא בבחי' מקיף שזהו"ע רעו"ד שזהו בחי' הרצון שלמע' מטו"ד כו', והיא בבחי' נשמה לנר"ן שנותן חיות בהפנימי וגם שעי"ז יהי' התגלות הכחות פנימיים כו', ולעיל פנ"א נת' דמה שהרצון פועל התגלות הכחו' הוא בדרך הכרח שבאופן כזה הוא פעולת המקיף כו'). ועוד זאת דבחי' המקיף עליון דכתר דאצי' פועל ג"כ בבחי' פנימי בבחי' מקיף קרוב והיינו שנרגש בהפנימי כו', וכמו הרהורי תשובה שנופלים לאדם פתאום, שזהו מבחי' מקיף דחי' שנק' מזל ע"ש שנוזל ונוטף לנשמה המלובשת בגוף, שעז"א אע"ג דאינהו לא חזי מזלייהו חזי, והיינו שרש ומקור הנשמה שרואה ושומעת הכרוזים עליונים

שמעוררי' על התשובה ומטפת הארתה לנשמה המלובשת בגוף, שמזה נופלים לו הרהורי תשובה להיותו בבחי' מקיף קרוב כו'. ולמע' היינו ההמשכה מבחי' כ"ע שבבחי' מקיף פרטי בבחי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.