קיח
שכלולים בא"ק כו' (ומשו"ז יכולים כולם לקבל את האור בשוה כו'). וע"כ בכדי להיות התהוות העולמות בפועל ובבחי' עולמות מחולקות במדריגתן, צ"ל רצון פרטי לכל עולם בפרט כו'. והמשל בזה הוא כמו אדם הבונה איזה בנין הרי תחלה הוא הרצון על הבנין בכלל, ועם היות שברצון זה כבר נמצא איך יהי' הבית בציור החדרים והעליות והפתחים וחלונות וכן בהעצים והאבנים ועפר כו', מ"מ הרי כ"ז אינו ניכר עדיין ברצון בדרך פרט כ"א הוא הרצון על הבית בכלל כו', ואח"כ כשבא לפועל יש רצון פרטי לכל חדר ועלי' ולכל דבר בפרט כו'. וכמו"כ הוא הדוגמא למעלה דבחי' מחה"ק הוא המח' והרצון על העולמות בכלל שכולם שם בהעלם עדיין, ואח"כ נמשך רצון פרטי לכל עולם בפרט כו'.
וע"פ הנ"ל יובן מ"ש והי' כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך, דהנה ארץ הוא ל' רצון וכמארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה כו', והו"ע הרצון פשוט שבנפש כו', ועז"א אשר ה' אלקיך נותן לך דהתגלות הרצון פשוט זהו שנותנים מלמע' כו', וז"ע נחלה דהיינו בחי' מקיפים שבנפש, וכמ"ש נחלה עבר על נפשינו כו' וכמ"ש במ"א. אמנם בכדי לבוא לבחי' רצון פשוט צ"ל תחלה העבודה שע"פ טו"ד וזהו כי תבא אל הארץ כו', דהנה אית רצון ואית רצון, אית רצון שע"פ טו"ד, ואית רצון שלמע' מטו"ד, וצ"ל תחלה הרצון שע"פ טו"ד ועי"ז נעשה כלי לגילוי הרצון שלמע' מטו"ד כו'. וזהו"ע התפלה שהיא ההתבוננות בפסוד"ז וברכות ק"ש כו', דפסוד"ז הו"ע ההילולים והתשבחות דבריאת והתהוות העולמו', וברכות ק"ש ההתבוננות בביטול המלאכים, ובק"ש ביטול הנשמות בהשגתם באלקות וכמש"א שמע ישראל כו', דכ"ז הוא העבודה שע"פ טו"ד ועי"ז בא בשמ"ע להביטול שלמע' מטו"ד כו', וכידוע שהתפלה נק' סולם שמוצב ארצה היינו העבודה שע"פ טו"ד וראשו מגיע השמימה בבחי' המקיפים
שבנפש כו', וזהו מה שה' אלקיך נותן כו'. אמנם ענין וירשתה הוא ירושת הארץ מהז' עממין, דבעבודה הוא בירור הז"מ דנה"ב בבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא שעי"ז יורשים אורות דתהו שלמע' מתיקון כו', והוא שמגיעים אל האור מקיף ע"י ביטול החומריות דוקא כו', דשרש החומריו' הוא מהכלים וע"י שפועל בעצמו ביטול החומריות נעשה תיקון וביטול הכלים למעלה, שזה מגיע להאו"מ דטה"ע כו' כמשנת"ל. וידוע ההפרש בין ירושה למתנה דמתנה יש לה הפסק וירושה אין לה הפסק, דהנה האה' שע"פ טו"ד חולפת ועוברת אחר התפלה וממילא חולף ועובר גם האה' שלמע' מטו"ד, שהרי הכלי לזה היא האהבה שע"פ טו"ד, וכאשר נפסקה אה' זו ממילא נפסקה גם האה' שלמע' מטו"ד כו', אבל ירושה שהוא ע"י בירור הנה"ב בבחי' אתהפכא אין לזה הפסק כו'. והנה ב' מדרי' אלו דמתנה וירושה שניהם הם בבחי' מקיף כו', אמנם ענין וישבת בה הוא שיהי' בבחי' פנימיות והיינו שהמקיף יאיר בפנימיות וע"ד לע"ל שיהי' התחברות האו"מ ואו"פ כו' כנ"ל. ובעבודה הו"ע התורה שאחר התפלה דתורה הוא בחי' או"פ ובתורה שאחרי התפלה
מאיר המקיף בפנימיו' כו', דהרי העבודה בבחי' אהבות הנ"ל והעבודה דבירור וזיכוך הנה"ב הרי כ"ז הוא בתפלה, רק שבתפלה הוא בבחי' מקיף ובתורה ה"ז בא בבחי' פנימי כו'. וזהו בכללות השנה וכמו"כ בדרך פרט באלול ור"ה ויו"כ וחה"ס, דהנה בר"ה הוא קבעומ"ש שזהו בבחי' גילוי אור עצמיות הנפש וכמשנת"ל דכן הוא למע' שמאיר אז
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.