קטז

שהמשיך משה הוא שיהי' התגלו' הרצון הו"ע אהבה דבכל מאדך בכח ההמשכה משרשם ומקורם כו' (וממ"ש בהבי' שם נר' שזהו הביטול דקבעומ"ש כו').

קיצור. גם מהארה דא"ק הוא הכח למס"נ על קדה"ש, גם בחי' האהמ"ס, ובבחירתו יביאה לגילוי במוח ולב שז"ע בחי' כלה כלות הנפש (והוא מפנימיות א"ק ובנש"י דוקא), גם י"ל דמשם הוא כח הביטול דהקדמת נעשה לנשמע שהוא הביטול לבעהר"צ, והו"ע קבעומ"ש, והגם שזהו בהעלם מ"מ ה"ז בתוקף גדול, ויש בזה שמחה מזה שמשלים רצה"ע, ומהתענוג שלמעלה, ונק' קב"ע מפני שהוא הנתינה והמסירה לא ע"פ טו"ד (ולא כמו במשפיע ומקבל שזהו מצד הידיעה והקבלה), והו"ע מוצאיהם למסעיהם.

סב) וכ"ז הוא במקיף דא"ק דמ"מ יש לו שייכות אל העולמות הגם שהוא בבחי' מקיף הרחוק כו', וע"כ נמשך משם איזה הארה בגילוי בנשמות כו'. אבל בחי' טה"ע שזהו בחי' העיגול הגדול שלפני הקו, הגם שזהו ג"כ בבחי' מקיף לעולמות אחר הצמצום כו', אין לזה שייכות אל העולמות ואינו נמשך מזה הארה בגילוי כו'. אמנם ידוע דשרש הכלים הוא מבחי' האו"מ דוקא, וכמ"ש בע"ח דהתהוות הכלים הוא ע"י הכאת או"מ באו"פ, ועיקר שרשן הוא מהאו"מ וכמ"ש מזה בתו"א בהבי' הב' דיביאו לבוש מל', וזהו שהכלי היא עגולה דשרשה הוא מהאו"מ כו' וכמ"ש במ"א. ולפ"ז י"ל דכח הביטול של הכלי הוא מהאו"מ מבחי' העיגול הגדול כו'. דהנה האור פנימי הוא בבחי' התלבשות בגילוי בהכלים ופועל ביטול בהכלים כו', שהרי הכלים הם בבחי' מציאות והאור הוא בבחי' אין כו', רק שיש חילוקי מדרי' באור בחי' או"מ ואו"פ כו', אבל כללות ענין האור הוא בבחי' אין כו', וע"כ האור פועל הביטול בהכלים כו' שיהיו ג"כ בבחי' אין כו' (ועמשית"ל פ'). אך הכח בהכלים להיות בהם בחי' הביטול ע"י האור,

ועוד זאת שהביטול יהי' באופן כזה בבחי' ביטול בעצם מהותם שיתייחדו באוא"ס ב"ה, זהו מבחי' המקיף דטה"ע שרש ומקור הכלים כו', והביטול של הכלי מגיע למעלה מהביטול של האור כו'. והענין הוא עפמ"ש במ"א על מאמר הפדר"א גבי אילו של יצחק פשט האיל את ידו ונגע בטליתו של אאע"ה כו', ומבו' שם דאברהם הוא בחי' גילוי הקו וכמ"ש מי העיר ממזרח דא"ת העיר אלא האיר והוא בחי' גילוי הקו דשרשו מת"ת הנעלם כו' וכמ"ש במ"א, וטליתו של אברהם הוא בחי' העיגול הגדול שלפני הקו כו', וע"י העקידה דיצחק שהוא מסירת הגוף בפו"מ שנעשה קרבן כו', עי"ז פשט האיל כו' ונגע בטליתו של אאע"ה שהגיע בבחי' המקיף דעיגול הגדול כו'. דהנה ידוע דמסירת הגוף מגיע למעלה יותר ממסירת הנפש, וכמ"ש במ"א בענין ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו דזהו שנכלל בבחי' האין האמיתי דעצמות אוא"ס ע"י ביטול גופו דוקא כו', ובד"כ המס"נ שבגוף דוקא מגיע הרבה יותר מהמס"נ שמצד הנשמה כו', ובפרט בהביטול הגוף באופן כזה שמתאחד ממש עם האלקות, וכמו בחנוך ואלי' שגופם נעשה גוף אלקי כו'. וי"ל

שזהו ג"כ מעלת הקרבנות מה שהבשר והחלב הגשמי נכלל באש שלמעלה כו', וכה"ג הוא בתענית שהחלב ודם נכלל באלקות כו', וזהו מעלת יוה"כ בעינוי הגוף שמגיע למעלה מהתשובה כו' וכמ"ש במ"א. והביטול הזה שהגוף מתאחד באלקו' י"ל שזהו מגיע