קיא

לאלקות כו', ותחלה הוא בדרך הכנעה וביטול היינו שמסכים אל הביטול דנה"א שלא יהי' לו למונע ומעכב כו', עד שגם הוא מתעורר באהבה שירצה באלקות דוקא כו'. וכ"ז הוא בדרך מלחמה דלהיות שהעבודה היא בכחות המצומצמים שיש להם ערך אל הכחות הטבעים ה"ה עומדים לנגד וכמא' שעת צלותא שעת קרבא כו', רק שהנה"א מתגבר על הנה"ב מפני שניתן לו כח ועוז לשלוט עליו, וזהו מכח המקיפי' שבנפש, וכמא' משביעין אותו תהי צדיק, וידוע הקושי' איך משביעין הנפש על הגוף כו'. אך הענין דמשביעין הוא ל' שובע, והוא הכח שנותנים לנה"א מכח עצם הנשמה להיות בכחו להתגבר על הנה"ב כו'. וכאשר הנה"א מברר הנה"ב מתוסף בו תוס' אורות דיתרון האור הוא מן החשך דוקא וכתיב ורב תבואות בכח שור כו'. וזהו כי תצא למלחמה אין אומרים צא אלא למי ששרוי בפנים כו', פנים הו"ע המקיפים שבנפש דשם אינו שייך מלחמה כלל, וצ"ל היציאה מבפנים היינו העבודה שע"פ טו"ד דוקא דכאן שייך המלחמה עם הנה"ב כו', וכדאי היא המלחמה הזאת מפני היתרון אור שבא עי"ז כו', ואין אומרים צא אלא למי ששרוי

בפנים דהיינו שהכח ע"ז הוא מעצם הנשמה דוקא שמשם נמשך כח לנה"א להתגבר על הנה"ב כו'. אמנם זה שהנה"א פועל בהנה"ב זהו הכל בבחי' אתכפי' לבד, ומ"ש ונתנו ה' אלקיך בידיך זהו בבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא היינו שנהפך מהות הנה"ב לטוב כו', שזה אינו בכח האדם מעצמו כ"א שנותנים לו מלמע' כו'. וע"ד ומל ה' אלקיך את לבבך שהוא מלמע' דוקא, דעבודת האדם בכח עצמו הוא ומלתם את ערלת לבבכם שהיא ע"י העבודה שע"פ טו"ד כו', אבל ומל ה' אלקיך כו' הו"ע האהבה שלמע' מטו"ד שזה נותנים מלמעלה, ועי"ז נעשה אתהפכא חשוכא לנהורא כו'. והנה את לבבך ואת לבב ר"ת אלול והיינו שאז הוא הגילוי מלמע' בחי' רעו"ד שלמע' מטו"ד ולהיות אתהפכא חשוכא כו' שהו"ע ונתנו ה' אלקיך כו', רק שלזה צ"ל תחילה כי תצא למלחמה בכח עצמו כמה שיכול לפעול בהנה"ב ועי"ז אח"כ ונתנו ה' אלקיך בידיך כו'. וזהו ג"כ דהגילוים דאלול ור"ה תלוי' בהעבודה דכל השנה, דבכל השנה עיקר העבודה היא במוח ולב דהיינו ע"פ טו"ד כו', ולפ"ע העבודה בכל השנה נותנים באלול ור"ה ועשי"ת התגלות עצם הנשמ'

כו'. וזהו כי תצא למלחמה שצ"ל היציאה מבפנים לעבוד עבודתו בתפלה ע"פ טו"ד בכדי לפעול הביטול בנה"ב שעי"ז דוקא נעשה יתרון אור כו', ואין אומרים צא אלא למי ששרוי בפנים היינו שהכח ע"ז הוא מהמקיפים שבנפש רק שזהו בהעלם כו', ואח"כ ונתנו ה' אלקיך בידיך שנותני' מלמע' התגלות עצם הנשמה שעי"ז נעשה אתהפכא חשוכא לנהורא כו'.

קיצור. וצ"ל והלא יש מקיפים פרטים לעולמות, הענין הוא דהאו"מ יש לו מ"מ שייכות אל האו"פ ונמשך ממנו, וע"כ יש מקיף כללי ומקיפים פרטים, ובחי' טה"ע שלפני הצמצום הוא בחי' מקיף כללי וכולל שרשי האורות כולם בהשוואה, כי בערך הא"ס אינם בבחי' התחלקות, והגם ששיער בעצמו שרשי האורות אינו נתפס בזה, וגם שהן בכלל אור הא"ס בחי' אחרונה שבו, ואחר שנתגלו ונתהוו מקיף כולם, ובחי' א"ק הנק' טה"ת ג"כ בחי' מקיף כללי. וע"פ הנ"ל ית' פסוק כי תצא.