קז
זהו ע"י הרצון דוקא, ולכן ע"י חולי ר"ל בגידי הרצון נפסקה התנועה כו' כמשנת"ל, וכן הוא גם ברוחניות הכחות דהתגלות שלהם הוא ע"י הרצון, וכמארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ דכשיש לו חפץ בהענין ישכיל ויתחכם בו כו'. אך בנפש הרי אין התהוות הכחות מן הרצון וכ"ש שאין האיברים התהוותן מן הרצון כו', משא"כ למע' עיקר ההתהוות הוא מן הרצון כו', ובשרשו הוא בחי' הרצה"ע שבאוא"ס שלפני הצמצום מה שעלה ברצונו ית' להאציל ולברוא כו', דהרצון הוא עיקר הסיבה להתהוות העולמות שנתהוו לאחר הצמצום כו' (ולעיל פט"ז נת' דהרצון להאציל הוא בכלל בחי' ממכ"ע כו', וית' לקמן בעזהשי"ת). וכן ההתהוות בפועל הגם שזהו ע"י האור פנימי דאיהו וגרמוהי חד לברוא בהן כו', שהמהווה הוא האור שזהו בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי כו', מ"מ הוא בכח האוא"ס הסובב דוקא, וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה דעשיית והתהוות העולמות הוא מבחי' חפץ ורצון ה' דוקא. דמהאור פנימי בעצם א"א להיות התהוות העולמות שהרי האו"פ הוא שמאיר בגילוי בבחי' פנימיות, וממילא הרי ההתהוות שמזה
בהכרח שיהי' בבחי' ערך כו' (שזהו מה שגבי ש' הוי' כתיב ונבראו בדרך ממילא שהן בערך כו' וכמ"ש במ"א). וכמו כלים דאצי' שהתהוותן הוא מן האור דמהתעבות האור נעשו הכלים כו' כמשנת"ל פ"ח (ועמ"ש לעיל פ"ט), הרי נתהוו כלים שהן בערך האור כו'. וכמו"כ אם הי' התהוות העולמות מהאו"פ היינו מאור האצי' היו העולמות במדרי' הרוחניות לא בבחי' יש כו', ובכדי שיתהווה מציאות יש זהו מהאור מקיף דוקא כו', וכמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי חד וז"ל וגם מאור א"ס הסובב ומקיף לד' עולמו' אבי"ע בשוה מאיר אל הקו הפנימי דרך הכלים די"ס דבי"ע ובהארתו תוך הכלים נותן בהם כח ועוז לברוא יש מאין כו' עכ"ל, הרי דהתהוות היש הוא מאוא"ס הסובב דוקא כו'. והגם שבד"כ אצי' הוא בחי' סובב לגבי בי"ע כו', מ"מ בפרטיות המדרי' ה"ז בחי' או"פ כו'. דהנה אצי' דכללות הרי ודאי הוא בבחי' סובב לגבי בי"ע הכללים כו', דאצי' דכללות הוא האוא"ס שלפני הצמצום, והיינו שרשי האורות הכלולים באוא"ס שהן ע"ס הגנוזות זהו בחי' אצי' דכללות כו', והרי כללות האוא"ס שלפה"צ ה"ה בבחי' סובב
לגבי העולמות כו', ומ"מ בפרטיות המדרי' ה"ז בחי' שרש ומקור האו"פ כו'. וכמו"כ באצי' הפרטיות שהוא בחי' או"פ שמזה לא הי' אפ"ל התהוות היש כ"א מבחי' או"מ דוקא כו'. וכן חיות כל העולמות והנבראים עיקרו הוא מבחי' אור הסובב וכמ"ש בסש"ב פמ"ח שידיעתו ית' מה שיודע את הארץ הלזו הגשמי הוא חיות כל עובי הכדור כולו והתהוותו מאין ליש כו', הרי שהחיות של עובי הכדור הוא מידיעתו ית' דידיעתו ית' הוא מה שבידיעת עצמו יודע את הנבראים דהיינו הידיעה שבעצמות כו', ומזה הוא החיות של הארץ וכל הנבראים כו'. אך הנה חיות זה אינו במורגש בנבראים ומה שבא בהם במורגש הוא מהאור פנימי, הרי באמת כל הגילוים וההמשכות דהאו"פ הכל הוא מהאו"מ, וכמשנת"ל פט"ז ופכ"ז דשרשי האורות שהן הע"ס הגנוזות הוא מה שהאוא"ס שיער בעצמו להאיר בבחי' מדה וגבול שזהו בחי' מל' דא"ס כו'. וכן לאחר הצמצום כל המשכות האו"פ הוא מהאו"מ ונק' חיי החיים, וכמו מחי' החיים יתן לך חיים כו' שהוא המקור לכל האור והחיות פנימי שבעולמות כו', וכפי רצונו ית' באופני הגילוים כן הוא
ההמשכ' והגילוי בכל העולמות והספי' כו', וגם בחי' תוס' האור והגילוי הוא מבחי' האו"מ להיות תוס' אור בהפנימי כו'. וכמו בזמן דעת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.