קג

ממנו כו'. אבל הביטול דעבד אינו מצד העילוי של האדון ולא לקבל איזה דבר, רק מפני שהוא עבד כו'. דכמו"כ הוא בקבעומ"ש בכלל ובפרט בר"ה ויו"כ דהקבעומ"ש הוא בבחי' הנחת כל עצמותו לאלקות (וואס ער לייגט זעך אין גאנצין אוועק לאלקות), כי בר"ה הוא זמן המשכת הרצון למלוכה והרצון לבריאת והתהוות העולמות, שזהו בחי' כתר מל' שממשיכים בר"ה שהו"ע המשכת עצמות אוא"ס, שזהו דוקא ע"י ביטול הנ"ל. וזהו שארז"ל ע"פ ארץ אשר ה' אלקיך דורש כו' מראשית השנה כו' רשית חסר כתיב, דכל שנה שהיא רשה בתחלתה ה"ה מתעשרת כו', ופרש"י שישראל עושין עצמם כרשין וכדלים בר"ה ויו"כ ומבקשים תחנונים כאילו אינם ראוים ח"ו ומבקשים רק רחמים כו', וכן מבקשים סליחה ומחילה, ואפי' צ"ג שאינם שייכים כלל לשום חטא ח"ו מבקשים ג"כ סליחה ואומרים וידוים כו' שעושין עצמן כחוטאים ופושעים והם בהתעוררות תשובה בלב נשבר ממש כו', ומקבלים עליהם עומ"ש שלימה בביטול כל עצמותם כו'. וגם בזה יש ענין המשפט והוא לשפוט א"ע מהדברים המותרים דבזה הזמן צ"ל בזה זהירות יתירה כנודע,

וגם ענין ההנחה בכלל הו"ע המשפט ששופט ומכניע א"ע כו'. וענין מ"ש שאוהב את המשפט י"ל שזהו מה שיש מעלה בפנימי על המקיף (והיינו לפי משנת"ל שהמשפט הוא בע"ס כו'), וכידוע במעלת היושר על העיגולים כו'. וענין שאני נותן מה שאני אוהב לזה שאני אוהב הוא שע"י המשכת אור העצמי נמשך ממילא הפנימי כו', וגם י"ל הכוונה במ"ש שנותן דבר האהוב לזה שאוהב היינו מה שניתן לישראל דוקא כח זה דהביטול שלמע' מטו"ד (וזהו כנ"ל שההנחה גופא הו"ע המשפט, ובאמת הביטול הנ"ל דלמע' מטו"ד הוא ג"כ בבחי' פנימי שז"ע הנחת עצמותו כו'), מפני שהם מושרשים בעצמות אוא"ס כו'. ומדרי' זו יש בכאו"א מישראל ובנקל לבוא לזה, יותר מלהעבודה שע"פ טו"ד שאין הכל שייכים לזה כ"א מי ששייך להשגה והתבוננות וצריך עבודה ויגיעה רבה, ויש בזה כמה חילוקי מדרי' אם העבודה היא באופן כך או כך כו', אבל הביטול שלמע' מטו"ד זה יש בכאו"א ובנקל יותר לבוא לזה כו'. וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ופי' בש"ך עה"ת שהן חושי הנפש, וכדאי' בס"י ז' שערים בנפש ב' עינים ב' אזנים ב'

נקבי החטם והפה שצ"ל המשפט וההגדרה בכל חושי הנפש להיות עוצם עיניו מראות ברע ואוטם אזנו משמוע ובולם פיו מלדבר כו', וכ"ז מצד הביטול בבחי' הנחת עצמותו כו' וכמ"ש במ"א (שזהו מצד הביטול דחכ' וכח הרצון שבנפש כו'), ועי"ז נעשה ממילא ההגדרה בכל איברי הגוף, וזהו ושפטו את העם משפט צדק דהיינו המשפט באיברי הגוף כו', וע"י כ"ז ממשיכים בחי' עצמות אוא"ס ב"ה. וז"ש במד"ר דבזכות המשפט אני משרה קדושתי ביניכם, דהנה ידוע דקדושה זהו בחי' עצמות אוא"ס שקדוש ומובדל מהשתל' כו' ונמשך ע"י המשפט דוקא כו'. ובזכות המשפט אני גואל אתכם גאולה שלימה, דגאולה היא ג"כ מבחי' עצמות אוא"ס, וכמ"ש אם יגאלך כו' גאלתיך אנכי כו', דענין הגאולה הוא היציאה מההגבלה שזהו דוקא מבחי' עצמות אוא"ס כו'. וכ"ז ממשיכים ע"י המשפט כו'. וזהו שופטים ושוטרים תתן לך כו' בחי' המשפט והביטול בבחי' הנחת עצמותו, שזה"ע כי נער ישראל שהן מקטינים א"ע בבחי' ביטול והנחה כו', שממשיכים עי"ז בחי' עצמות אוא"ס כו'. וזהו שבזכות המשפט אני משרה קדושתי ביניכם ואני גואל אתכם בגאולה שלימה כו'.