קא

קיצור. אמנם אור הוא שאין בו העצם, רק גילוי העצם, וכמו אור השמש, ולכן אין מזה שינוי בהעצם ולא בהגילוי מאתו, ואינו מוטרד ומתעסק להאיר, וכמו חימום המתכות מהאש שהוא בדרך ממילא ואינו תלוי בהכנת המקבל, והמעלה באור שהוא כמו העצם (רק שבהתגלותו מתמעט), משא"כ שפע הוא רק לפי אופן העצם, וכמו באור השמש כ"ה באור וחיות הנפש שאינו עושה שינוי בהעצם, ואינו מוטרד בזה, והצמצום הוא רק שיהי' שייך אל הגוף, והכנת הגוף הוא רק הכנה כללית (לא כמו בשפע שצ"ל הכנה פרטיות), לכן מחי' כל הגוף בשוה.

נו) אך הנפש הוא מוגדר בגוף דכשמחי' גוף זה אינו יכול להחיות גוף אחר, וכדאי' בזהר שהרשב"י שאל מאלי' למה לא הי' בהאדרא והשיב לו שהי' צריך להציל את רהמ"ס וחביריו, ואי' בקול ברמה משום דלכבודו של רהמ"ס הי' צריך להתלבש בגוף וכן לכבודו של הרשב"י הי' צ"ל בגוף, וא"א לנפש אחת להיות בשני גופים. ומה שאלי' נמצא בכל ברית מילה, אי' בקול ברמה שם שזהו רק ניצוצות לבד כו', הרי שהנפש מוגדר בגוף כו'. וזה יובן מאור וזיו השמש שאין השמש מוגדר שהרי ממגד תבואות שמש כו', ופועל בכולם בשוה, וכן כמה פעולות כאחת כו'. אך השמש הוא מוכרח בהגילוי, וזה יובן מאור וחיות הנפש שאין הנפש מוכרח בהגילוים וביכולתו להעלים כחותיו, וכמו אאע"ה שכבש רחמיו מעל בן יחידו שבהכרח הוא שיהי' התעלמות הכח לגמרי, דאל"כ לא הי' אפ"ל העשי' כדבעי כו'. וגם ביכולתו להעלים לגמרי את האור והגילוי מאתו, וכמו בגלגולים ר"ל דנפש האדם בגוף הבהמה שאין הבהמה חי' מנפש האדם מפני שמתעלם האור והגילוי בעצמה כו' (ושם הוא מצד העדר הכלים שאין גוף הבהמה מוכן

לזה כו', ויותר מובן הוא מהתעלמות הכחות כו', אמנם באמת גם התעלמות כללות האור (כמו בגלגולים ר"ל), אין זה רק מצד העדר הכלים (היינו מה שגוף הבהמה אינו מוכן לקבל צורת נפש האדם), שאם הי' מוכרח בהאור והגילוי הי' נמשך הגילוי מאתו גם כשהוא בכלי הבלתי מוכנת לזה, וכמו באור השמש הרי גם כשעננים מסתירים ואינו מאיר בעולם מ"מ נמשך ממנו האור כו' וכנ"ל פנ"ה (והגם ששם נת' שזהו מפני שהוא בבחי' אור, והיינו שאינו תלוי בכלים, מ"מ ג"ז מובן מזה שהוא מוכרח בהגילוי, והיינו שאין בו ענין ההתעלמות והעדר הגילוי. שהרי הגילוי מהנפש הוא ג"כ בבחי' אור, והראי' מזה שאינו עושה שינוי בהעצם, ואין הגילוי והחיות בבחי' טרדא והתעסקות, ומ"מ צ"ל הכנה כללית בהגוף כנ"ל. ומה שנת"ל שהוא בבחי' או"פ הרי אין זה בבחי' פנימי ממש כמו הכחות בהאברים, שאינם דומים הן באופן הגילוי והן מצד ההרגש בגוף, והיינו דהן מצד האור והן מצד הכלים אינם דומים זל"ז, ולכן מספיק לזה גם הכנה כללית כו'), ואם הי' הנפש מוכרח בהגילוי, הי' נמשך ממנו הגילוי גם בגוף הבהמה

(רק שהי' בבחי' מקיף בלבד) והעדר גילוי האור לגמרי, ה"ז הוראה שהוא גילוי רצונית כו'), הרי שהגילוי הוא רצונית. ועם היותו גילוי רצונית ה"ה מ"מ בדרך ממילא כו'. והדוגמא מכ"ז יובן למע' בבחי' אוא"ס שהוא בבחי' גילוי העצם שמעין העצם כו'. דהנה בד"כ ב' המדרי' דאור ושפע למע' הוא האור המתלבש בכלים ועולמות והאור שלמעלה מהתלבשות כו', דהאור המתלבש בכלים הוא שבא בבחי' שפע כו', ובשרשו ומקורו הוא בחי' האור להאיר את העולמות לא בבחי' גילוי העצם כו', והיינו להיות בבחי' מציאות אור כו', וה"ה