צט

נה) אמנם ענין האור הוא שזהו רק הארה לבד שאין בו מן העצם, וכמו אור וזיו השמש, הרי אין עצם השמש מתפשט להאיר כ"א הארתו לבד (שאינו בבחי' מהות דבר, והראי' שכאשר מסתלק העצם וכמו בשקיעת השמש אין האור נמצא, והיינו לפי שהוא רק הארה לבד כו'), וע"כ אין האור פועל שום שינוי בהעצם, שהרי בהשמש אינו נוגע אם האור מאיר א"ל דכאשר מאיר האור אינו נעשה תוס' בהשמש, וכמו"כ כשאינו מאיר אינו נעשה גרעון בהשמש, וכמו כשמעמידין מסך נגד אור השמש או כשיש עננים שאין האור מאיר בעולם או בבית, אין זה עושה שום שינוי וגרעון בהשמש, וגם לא בהגילוי מאתו. דבהשפעה כשהמקבל אינו כלי לקבל אין המשפיע יכול להשפיע, ובאור אינו כן דגם כשאין האור מאיר אין שום שינוי בהשמש, ונמשך ממנו האור והזיו בשוה כמו אם הי' מאיר בעולם והיינו אם לא היו עננים כו'. וגם אין השמש מוטרד להאיר אור שהאור ממילא בו, וכמו אור הנר כשמכניסי' אותו בבית ממילא הבית מאיר וא"צ להיות התעסקות מהנר להאיר את הבית, וכמו שמחממים מתכת באש הרי המתכת מתחמם ממילא מחום

האש בלי שום התעסקות מהאש, דהחום בא מהאש בדרך ממילא וכן המתכת ע"י שמתקרב אל האש מתחמם ממילא כו', ומה שהנפחים נופחים במפוח בהאש זהו רק לקרב האש אל המתכת או להגדיל את האש להוציאו מההעלם אל הגילוי, אבל החום וחימום המתכת בא בדרך ממילא. וכן הוא באור כו', והיינו לפי שהוא הארה לבד אין זה עושה שינוי והתפעלות בהמאור, שאינו נתפס ומתלבש להיות מוטרד ומוגדר בזה, וגם א"צ הכנת המקבל שאינו בא בו בהתלבשות כו'. אמנם יש מעלה יתירה באור לגבי שפע שהאור הוא מעין המאור, וכמו אור וזיו השמש ה"ה מעין השמש שהוא בהירי ולכן האור מאיר, ולכן יש חילוקים באור כמו אור השמש ואור הלבנה ואור הנר, דלפי שהעצמיים מחולקים ע"כ גם ההארות אינם דומים זל"ז לפי שהן כמו העצם כו'. והגם דשפע הוא ג"כ לפי אופן העצם וכמו בהשפעת השכל הרי מי שהוא חכם גדול מגלה שכליים נעלים ביותר, זהו רק שההשפעה לפי אופן העצם והיינו מה שהעצם מראה כחו בההשפעה, דלפי אופן עצם כח חכמתו מראה כחו בההשפעה (דבאמת זהו לפי עצם כח חכמתו הנעלמה דלפי אופן כזה מראה כחו הן

בהשכלתו לעצמו והן בההשפעה אל הזולת, והרי גילוי החכמות מעצם כח חכמתו הנעלמת אין זה בבחי' גילוי ההעלם ממש היינו מעין העצם, שהרי העצם הוא רק היולי ומושלל ממציאות שכל וההתגלות הוא שכל כו', א"כ זהו רק שהעצם מראה כחו בההשפעה כו'), דכשהוא חכם גדול בעצם ה"ה מגלה שכליים נעלים ביותר, ובכל ענין בעומק ופנימיות, ומביא הכל לידי גילוי להיות מתקבל אל המקבל כו'. דכ"ז הוא רק שההשפעה היא לפי אופן העצם לא כמו העצם כו', והראי' משיחת חולין של ת"ח שצריכים לימוד מפני שיש בהם חכמה, דשיחות חולין של אדם פשוט א"צ לימוד שאין בהם שום שכל ות"ח גם בשיחות חולין שלו יש בהם חכ', ומ"מ ה"ה שיחות חולין, ואינן כמו העצם רק שהן לפי אופן העצם, דלפי שהוא חכם גדול יש חכמה גם בשיחות חולין שלו, ולפי אופן חכמתו כן הוא החכ' שבהשיחות חולין כו'. וכן הוא בהשפעת השכל שהוא לפי אופן העצם לא כמו העצם, שהרי אין ההשפעה אל הזולת כמו שיודע אותו הענין גופא לעצמו, דגם בשכליים הנעלים הרי לעצמו הוא יודע אותם באופן אחר לגמרי כו', ולצורך ההשפעה הרי צריך לשנות גם חיצוניות השכל כו' וכמשנת"ל פנ"ד. הרי שאינו כמו העצם רק שהוא