צב

נמשך בכל כח כו'), ע"כ יש בו כח השליטה והממשלה לפעול בכל הכחות ופועל בכולם בשוה כו'. ומובן ג"כ דהמשכת הרצון שנמשך בכל איברי הגוף ופועל בהם אין זה בבחי' התגלות ממש, כמו התגלות האור פנימי להיות בבחי' התערבות והתאחדות עם הכחות, מאחר שאינו בבחי' אור וכלי וההמשכה הוא מעצמות הרצון שאינו בגדר התגלות ממש, כ"א זהו מה שהעצמות נמשך ונמצא הוא בהאבר והכח שפועל בו, אבל הוא בבחי' מקיף לבד שאינו מתחבר עם הכח ההוא כו'. והגם שא"א לומר שאינו מתחבר כלל שה"ה פועל בהם, ואם הי' בבחי' ריחוק לגמרי איך הי' פועל בהם, וגם לא הי' נופל בזה שם המשכה כלל, והרצון ה"ה נמשך עכ"פ בהכחות לפעול כו'. הענין הוא שאינו בבחי' התחברות כמו אור וכלי שהכלי תופסת בהאור ופועל בו שינוי להיות כמו הכלי, וגם שחיזוק והגדלת הכלי גורם תוס' האור והגילוי כו', משא"כ הרצון שאין האיברים והכחות תופסים בו לפעול בו איזה שינוי ע"י ההמשכה בהם ולא תוס' וריבוי ע"י הגדלת האיברים כו'. ועם היות שהרצון תופס בהכחות ופועל בהם, מ"מ הכחות אינם תופסים בהרצון

לפעול בו איזה שינוי, מפני שאינו בא בהתלבשות ממש כ"א בבחי' הבדלה כו', ולכן הוא פועל בכל הכחות בשוה מן כח השכל שבראש עד כח ההילוך שברגל, הן בתנועה חיצוניו' שפועל ברגל כמו בהראש וכן בהתגלות הכחות כו' וכמ"ש כ"ז באריכות בד"ה יו"ט של ר"ה, רס"ו (ולכאו' יש שינוי ברצון בתוספת וגרעון ע"י הכחות פנימיים, דאנו רואין כאשר יש התגלות כחות הפנימיים אז מתגלה ג"כ הרצון בתוס' אור, וכמו כשמשכיל איזה השכלה גדולה בכח שכלו ה"ה אז מרוצה ביותר, וכן איש הטוב כשעושה טוב וחסד כו', וכמו"כ הוא ע"י תוס' חיות פנימי כמו ונשבע לחם ונהי' טובים, דכאשר הוא רעב ה"ה מתרגז ומתכעס וע"י השביעה נעשה טוב ומרוצה כו'. אמנם מה שהוא מרוצה אין זה התגלות הרצון כי הרי אין כאן עדיין איזה רצון שרוצה באיזה דבר רק מה שהוא מרוצה, וה"ז רק בדרך סיבה שיוכל להיות איזה התעוררות כו'. ועיקר הדבר שייך זה לתענוג שלפי שמתענג בההשכלה או בההטבה וכה"ג עי"ז נעשה מרוצה כו', וה"ז מה שהעונג ממשיך את הרצון לא הכחות מצ"ע כו'). וכ"ז הוא מפני שהרצון הוא גילוי

מעצם הנפש שאינו בגדר התלבשות בכלים, וגם אין בו חילוקי מדרי' בעצם כ"א הוא כח ואור פשוט, ע"כ בהמשכתו בכל מקום שנמשך הוא שעצמות הכח נמשך בזה ואינו מתערב ומתאחד עמהם ופועל בכל הכחות בשוה כו'. והדוגמא מזה יובן באוא"ס הסוכ"ע שזהו בחי' רצה"ע שאינו בא בבחי' התחלקות, וכמארז"ל אל תהי יושב ושוקל במצותי' של תורה דקלות שבקלות וחמורות שבחמורות הכל שוין, הרי גם שיש קלות וחמורות מצד האו"פ מ"מ מצד הרצה"ע שבהם הכל שוין כו', וכן גם בהחיוב דעשיי' המצוות הכל שוין, ואין זה כמו בתורה שיש בזה חילוקי מדרי' וכמו פנימיות וחיצוניו' שבתורה וכן בפרטי הענינים שבה כו'. גם בהחיוב דלימוד התורה אין הכל שוין דיושבי אהל החיוב שלהם לעסוק בתורה כל היום שעליהם נא' והגית בה יומם ולילה כו', ובעלי עסקים פ"א שחרית ופ"א ערבית כו'. משא"כ הרצון דמצות עצם הרצון אין בו התחלקות מדרי' וגם בהחיוב בזה אין התחלקות כו', והיינו לפי שהרצון הוא בחי' גילוי העצמות לכן אין בו בעצם התחלקות ואינו בא בבחי' התחלקות כו'. והנה התגלות הרצון הוא ע"י

המצות שהן רצה"ע, והעיקר הוא ע"י ההקדמה דאהבה דבכל מאדך שז"ע עושין רצונו ש"מ שממשיכי' גילוי הרצון כו', דע"י המצות הגם