צא

בדרך שליטה בבחי' תוקף הכח שבו, הן התעלמות הכחות לגמרי והן התגלות הכחות בהתגלות יתירה (כמו במס"נ וכן בד"כ בהתגלות הכחות שע"י הרצון שיכול להיות בלי גבול וכמו במקום שלבו חפץ כו'). וזהו ג"כ הטעם מה שכללות תנועת האיברים הוא ע"י הרצון דוקא, ומפני מה אין התנועה בהאיברים מצ"ע, היינו מהחיות המלובש בהם שיש בהם ההטבעה לתנועה דכל חי מתנענע כו', ומ"מ לא ינועו מעצמם ממזג החיות שבהם כ"א ע"י הרצון דוקא, דכאשר עולה ברצונו לנענע ידו ורגלו אז דוקא מתנענע (והתנועה עצמה היא מהכח המלובש בהאברים, אבל להיות התנועה הוא ע"י הרצון דוקא כו'). וגם תנועה פתאומית שבאה בלי בחירה גם היא באה מן הרצון דוקא ונק' תנועה רצונית כו', גם בעת השינה התנועה היא רצונית ולא נפשיות כו', שזהו מצד הדמיון שנשאר בגידי הרצון גם בעת השינה כו', וההסכם בכל דבר שעושין קודם השינה פועל גם בעת השינה כו' (ולכן האדם מועד לעולם בין ער בין ישן, לפי שתנועתו היא רצונית כו'), ובלתי הרצון לא תהי' התנועה, וכידוע בחולי מאניע שהוא שמסתלק הרצון מן התנועה

אז ינוח כאבן דומם בלי שום תנועה, הגם שיש בו כח התנועה החיונית כו'. והענין הוא שענין התנועה הוא בדרך שליטה וממשלה על האיברים והכחות שיתפשטו או יתכווצו כו', והממשלה הזאת היא בכח הרצון דוקא, דהאור והחיות המתלבש בהאיברי' אין בהם הכח הזה להכריח את האברים להתנענע כ"א הרצון, לפי שהוא כח עצמי שמובדל בערך מהכחות יש בו כח השליטה והממשלה על התנועה החיונית לפשוט או לכווץ כו'. וגם מה שהרצון פועל גילוי הכחות גם גילוי אור השכל ה"ז ג"כ בדרך ממשלה כו', דמה שארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ הוא שהרצון גורם ממילא פתיחת אור השכל שישכיל ויתחכם בהענין, דמפני העילוי של הרצון על השכל ע"כ בדבר שרצונו בו נמשך גילוי אור השכל ממילא כו', ואין זה כמו השכלה הבאה ע"י יגיעה שזהו מה שהזדככות הכלי מביא וממשיך גילוי אור השכל ע"י שנעשה כלי לזה כו', אבל הרצון פועל בדרך כח עליון להיות גילוי אור השכל כו'.

קיצור. והנה אופן המשכת הרצון הוא שעצמותו נמשך, וע"כ פעולתו הוא בדרך שליטה, דפעולת המוחין במדות להנהיגם ולעשות בהם הביטול, הוא בבחי' קירוב, ולכן תלוי במעלת המוחין ואופן התגלותם, ובמעלת הנפעל שהן המדות, אבל הרצון פועל בדרך כח עליון, הן בהתגלות הכחות, והן בהתעלמות הכחות, ומשו"ז יכול להיות התעלמות הכחות לגמרי ע"י הרצון, וגם ההתגלות הוא בתוקף, ובדרך ממילא שלא ביגיעה כמו התגלות השכל מעצמו שהוא ביגיעה, ולכן גם תנועת האברים, הגם שהיא מהחיות המלובש בהם, ה"ז תלוי בכח הרצון מפני שזהו בדרך שליטה שזהו בכח הרצון דוקא.

נב) וכ"ז הוא מפני שעצמות הרצון נמשך לפעול בכל אבר ובכל כח (ואין הכוונה שעצם הרצון ממש נמשך בזה, דבאמת כללות ההמשכה הזאת היא רק הארה כו', רק הכוונה היא שאין זה הארה הבאה בדרך השתל' ממדרי' למדרי', כמו בכחות פנימי' המתלבשים בכלים דעצמות הכח הוא בהכלי שמתלבש בה, ומה שנמשך לפעול בכח אחר הוא רק הארה כנ"ל פנ"א בפעולת השכל, ואם הי' ברצון ג"כ באופן כזה לא הי' בו כח השליטה והממשלה כו', אבל להיות שהמשכת הרצון אינו באופן כזה שבא בסדר והדרגה דהשתל' הכחות, כ"א שעצמות הארתו