צ

המשכתו הוא שעצמותו נמשך בכל מקום כו'. ולכן אופן פעולת הרצון שפועל בכל האיברים והכחות הוא בדרך שליטה וממשלה, ולא כמו פעולת השכל שפועל ג"כ בכל הכחות שאין זה בדרך שליטה, וכמו מה שהמוח שליט על הלב שאין זה בדרך ממשלה כ"א בבחי' אור פנימי שפועל בהמדות שיהיו כפי הנהגת השכל כו' וכמשנת"ל בפ' הנ"ל, והוא ג"כ ענין אולפנא ולימוד שהשכל מלמד ומנהיג את המדות כו'. ויש ג"כ שהמוחין פועלים ביטול בהמדות דלהיות שהמוחין בעצם הם בחי' ביטול ה"ה פועלים ביטול בהמדות ג"כ (והעיקר הוא מבחי' החכ' כו' וכמ"ש במ"א). וזהו כאשר המדות אינם בהתגברות אז המוחין פועלים בהם הביטול, והיינו שהן כמו כלים אל המוחין, דכאשר המדות הן בהתגברות א"א להמוחין לפעול בהם הביטול כ"א כאשר אינם בהתגברות כו'. דהנה פעולת המוחין בהמדות היא בב' אופני', או שפועלים חלישות בהמדות, וזהו בבחי' חיצוני' המוחין והיינו המוחין השייכים אל המדות, דהארת המוחין מושג בהמדה שעי"ז נעשה חלישות המדה להתנהג כפי המוחין כו'. או שהמדות מתבטלים ממילא ע"י המוחין שזהו דוקא

בבחי' פנימיות המוחין (והעיקר בבחי' החכ' כו'), שמאיר האור גם בהמדות ולהיותן בעצם בחי' ביטול ה"ה פועלים ביטול בהמדות כו' ועמשית"ל פ', והיינו דוקא כשהמדות הן באופן כזה שנרגש בהם אור המוחין וה"ה מתבטלים מפני האור והגילוי כו'. דכ"ז הוא בדרך התלבשות לא בדרך שליטה וממשלה (רק שבאופן הב' הנ"ל אינו בדרך התעסקות כו'), דפעולה שבדרך שליטה אין זה שיש להם איזה ערך ושייכות שיהי' נרגש אור הפועל כו', כ"א מפני שהוא כח עליון וחזק ה"ה פועל מצד התוקף שבו כו', ובמוחין ומדות אינו מצד התוקף כ"א מצד הערך ושייכות אם בחיצוני' המוחין והמדות בבחי' חלישות או בפנימיות שלהם בבחי' הביטול כו'. ויש שמוח שליט על הלב גם על פנימיות הלב והיינו בבחי' התגלות והתגברות המוחין ביותר, וזה במי שהוא שכלי בעצם שכל עניניו וכל הנהגותיו הם רק שכליים, הנה בהתגלו' אור המוחין ה"ז שולט גם על פנימיו' הלב שלא יהי' התפשטות בהמדות גם בתוקף ההתפעלות שלהם, שזהו ג"כ בדרך התלבשות, דלכן מי שאינו שכלי בעצם (דאור המוחין אינו בהתגלות אור עצמי והמדות

אינם במדרי' מוחין כו'), א"א לו להתגבר על תוקף התפעלות המדות כו'. משא"כ פעולת הרצון הוא בדרך שליטה שלהיותו כח עליון ותקיף ה"ה פועל הביטול בכל הכחות שמתבטלי' מפני הרצון כו'. ויובן זה יותר בהתעלמות הכחות שהרצון בכחו לפעול שיתעלם איזה כח לגמרי שאין זה בכח השכל שאין בכחו להעלים איזה כח לגמרי, כ"א להגבילו שלא יתפשט רק במקצת ומגבילו בפרט זה ומניח ההתפשטות בפרט אחר, ובכח הרצון הוא להעלים לגמרי. וכמו שבהתפשטות והתגלות הכחות הרי בשכל הם בהגבלה וכמו בהתהוות המדות מהשכל ה"ה בהגבלה, וע"י הרצון יהי' ההתגלות בלתי מוגבלת כו', כמו"כ הוא בהתעלמות הכחות שע"י השכל א"א להיות ההתעלמות לגמרי, וע"י הרצון יהי' ההתעלמות לגמרי כו'. וכמו באאע"ה שכבש את רחמיו מעל בנו יחידו, דבכדי להעלים מדה טבעית לגמרי אין זה בכח השכל כ"א בכח הרצון, שהי' נתון ומסור לרצה"ע שע"י הרצון האלקי כבש את רחמיו כו'. וכן הוא בענין המס"נ שזהו בהכרח או ע"י התעלמות כל הכחות לגמרי שלא ירגיש א"ע כלל, או ע"י התגלות יתירה דכל הכחות שבשביל אלקות הכל

כדאי כו', שזהו רק בכח הרצון לבד כו'. וכ"ז הוא לפי שאופן התגלות הרצון הוא שעצמותו מתגלה ע"כ הוא פועל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.