פו

הכלים כו'. ועיקר ענין ההתחלקות ניכר בהם בהתלבשותם בהכלים שנעשים בבחי' מציאות דבר כו', אבל האור שבבחי' א"ס ובבחי' בל"ג הנה בשרשו ומקורו לפני הצמצום אינו בכדי להאיר בעולמות רק בבחי' גילוי מן העצם כו', וע"כ אין בו התחלקות בבחי' מדה ושיעור בעצם, וגם כמו שמאיר בעולמות אינו בא בבחי' התלבשות והתחלקות רק בבחי' או"מ שמקיף לכולם בשוה כו'.

מט) וביאור הענין הוא דהנה כתי' קדוש כו' ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו, ות' זיו יקרי' שמה שנמשך ומתלבש בעולמות הוא בחי' זיו והארה לבד כו', דעצמות אוא"ס קדוש ומובדל וכמ"ש והקדוש בשמים ובארץ שאינו בגדר התלבשות בעולמות כ"א רק הארה כו'. ובזה הוא הביטול של השרפים והרצוא שלהם שרוצים להכלל באוא"ס ב"ה, ע"י השגתם שמשיגים איך שכללות האור והחיות המאיר בעולמות ה"ז רק הארה לבד ועצמות אוא"ס קדוש ומובדל כו', וביותר שמהשגת הזיו וההארה ה"ה משיגים את ענין ההפלאה דאוא"ס איך שהוא מופלא ומרומם מאד, ומשיגים ג"כ אופן ההפלאה דאוא"ס כו', ועי"ז הן בבחי' רצוא להכלל בעצמות אוא"ס ב"ה וכמ"ש מי לי בשמים כו', והיינו שאינם רוצים לישאר בההארה כ"א להכלל בעצמותו ית' כו'. הרי שכללות האור שבעולמות הוא רק הארה לבד, וכמ"ש כי נשגב שמו דגם בחי' שמו הוא נשגב ומרומם רק הודו וזיוו על ארץ ושמים כו'. ובנש"י כתי' וירם קרן לעמו דקרן הוא המשכת העצמיות, והיינו שע"י תומ"צ נמשך להם בחי' עצמות אוא"ס ב"ה, אך מה שנמשך בעולמות הוא רק

הארה לבד כו'. ולפעמים כתיב את השמים ואת הארץ אני מלא דאני מורה על עצמות כו', וה"ז סותר לכאו' למ"ש מלא כה"א כבודו שהוא הארה לבד כו', וכתיב הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך כו', וזה סותר לכאו' למ"ש אני מלא כו'. וידוע הענין בזה דמ"ש אני מלא אין הכוונה שבא בבחי' התלבשות פנימי ממש, שהרי אומר את השמים ואת הארץ אני מלא דשמים וארץ הן בשוה, והרי בהאור וחיות פנימי א"א להיות בשוה, וכמשנת"ל מפ"ב עד כאן דהאו"פ בא בבחי' התחלקות בעולמות וכלים באופן האור והגילוי שמחולקי' המה במעלתן ומדריגתן כו', וכמ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני כו' נטה ימינו וברא שמים כו', הרי בשמים הגילוי יותר מבארץ כו', וכתי' אני אענה את השמים והם יענו את הארץ כו', הרי ההמשכה בארץ הוא ע"י השמים כו', והו"ע סדר ההשתל' שנמשך ממדרי' למדרי', וכמו בעו"ע שהעלול מקבל ע"י אמצעית העילה דוקא לא מהעצמי כו' (וממילא גם העילה אינו מקבל מן העצמי כ"א ג"כ מהארה שלמע' ממנו כו'). וכאן אומר את השמים ואה"א אני מלא שהכל מקבל מבחי' העצמות כו', א"כ מובן שאין זה

בבחי' התלבשות פנימי כ"א בבחי' מקיף כו'. ומ"ש אני מלא הוא מפני שהאור מקיף ג"כ בא בתוך כל העולמות בפנימיותם, וכמ"ש בסש"ב פמ"ח דסובב אין פי' שהוא סובב ומקיף מלמעלה דבאמת הוא בתוך כל נברא בתוכיותו ופנימיותו רק שאינו מתצמצם לפ"ע הנברא להיות בו בבחי' תפיסא והתלבשות ממש כו', וזהו שא' איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס בי' איהו תפיס בכולהו עלמין שנמצא בתוכם ופנימיותם והוא עיקר החיות שלהם כו' כמ"ש בסש"ב שם, ולית מאן דתפיס בי' לתפוס ולהשיג באוא"ס ב"ה. וזהו ג"כ מ"ש הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך להיות בבחי' כלי לאוא"ס ב"ה להיות בבחי' התלבשות פנימי כו', וע"כ הוא בשמים