פד
אבל האור הא"ס אינו בשביל להאיר כ"א הוא בחי' גילוי מן העצם, וכמו מראה וגוון איזה דבר שאינו לפעול איזה דבר כ"א רק שמורה על העצם כו', ואין זה כמו אור וזיו השמש שהוא דבוק בהעצם ומעין העצם שהעצם הוא בהירי וע"כ גם ההתפשטות ממנו הוא אור וזיו כו', הרי מ"מ האור ענינו הוא לפעול פעולת האור כו', וכמ"ש ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ כו', דאור השמש אינו לתאר את העצם כ"א לפעול דבר כו'. והדוגמא מזה למע' הוא האור שלהאיר העולמו' שג"כ מיוחד בהעצם ומעין העצם ומ"מ ענינו הוא להאיר כו', אבל עצמות האור הוא רק בבחי' גילוי כו' כמו מראה וגוון העצם כו', וכמו אור פני האדם דחכמת אדם תאיר פניו שאור חכמתו ניכר בהארת פניו, הרי אור פניו אינו פועל איזה פעולה שיאיר ויגלה חכמה לזולתו רק שמורה על עצם החכ' שבו כו' (ולעיל פמ"ג נת' דע"י ראיית פני המשפיע מתוסף לו חכמה כו'. הרי נת' שם שעי"ז מקבל מעצמיות החכ' של המשפיע, והיינו שהארת פני המשפיע מורה ומגלה עצם החכ' שלמע' מהגילוי דחכ' כו' וגם שזהו בעת ההשפעה, אבל בלא
השפעה הוא רק שמורה על העצם דהכרת פניו ענתה בו שהוא חכם גדול כו'). וכמו"כ הו"ע אור א"ס שהוא בחי' גילוי מן העצם לבד, וגם אם לא היו עולמות שייך בחי' זו כו', וגם בחי' האור והגילוי הזה אינו הכרחי ח"ו כ"א הוא גילוי רצוני שכך הוא רצונו ית' להיות גילוי אור כו', אמנם ענין הגילוי הוא להיות התגלות מן העצמות כו'. וי"ל שזהו בחי' אור שנברא ביום ראשון דאי' בגמ' חגיגה די"ב ע"א ואור ביום ראשון איברי והכתיב ויתן אותם אלקים כו', ומתרץ כר"א דאר"א אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם עד סופו כיון שנסתכל הקב"ה כו' עמד וגנזו כו', ונודע דביום הראשון בגימ' כתר והיינו בחי' האור שלמעלה מהשתל', והי' אדה"ר מביט בו מסוף העולם כו', דבמדרי' זו לא יש חילוקי מדרי' ומאיר בכל העולמות בשוה כו' וכמשי"ת. ובזח"ג דר"ד ב' אי' נהורא קדמאה דברא קוב"ה הוה נהיר עד דלא הוו עלמא יכול למסבלי' כו', והיינו שאינו בערך העולמות והכלים לקבל אור זה בבחי' אור פנימי כו', וענין עמד וגנזו כ' בעה"מ ש"ו פי"ט שנעשה בבחי' אור מקיף כו'.
ולפ"ז י"ל דבשרשן באוא"ס שלפה"צ ענין ויתן אותם אלקים כו' שהוא אור השמש להאיר הוא מה ששיער אוא"ס להאיר העולמות, והו"ע הע"ס הגנוזות שמשם נמשך אור הקו שבא במדה ומשקל לפ"ע העולמות כו', והאור שנברא ביום הראשון הוא בחי' האוא"ס הבל"ג שהוא רק בבחי' גילוי מן העצם, ואינו בא בבחי' מדה וגבול לפ"ע העולמות שאין בו חילוקי מדרי' ומאיר בכולם בשוה, ואינו בבחי' התלבשות פנימי בכלים כ"א בבחי' אור מקיף כו'.
וע"פ הנ"ל יובן מ"ש נחמו נחמו עמי, ופרש"י נחמו אתם נביאי נחמו את עמי. דהנה ידוע דכל נבואה הוא מנו"ה דאצי', ונבואת ישעי' שהיתה מנו"ה דברי' היינו התלבשות אצי' בבריאה ויחזקאל ביצי' כו' ונבואת משה הי' מאצי' עצמו כו', וכ"ז הוא בבחי' אור פנימי דהיינו מבחי' ע"ס דאצי' כו'. אמנם ידוע דבביהמ"ק הי' גילויים מלמעלה מאצי', וכמ"ש במ"א בענין הג' דיורים שהי' בבמקד"ש דבקדה"ק הי' גילוי אוא"ס שלמע' מאצי' כו', ובד"כ הי' מאיר שם אוא"ס הסובב בבחי' גילוי ממש כו', וזה"ע העשרה נסים שהיו בבהמקד"ש כו' וכמ"ש במ"א. וזהו דבסילוק השכינה בזה"ג אמרו בגלותא קוב"ה סליק לעילא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.