פ
השייכים להנהגת המדו' לבד כו'. ועולם העשי' בחי' נפש והו"ע המעשי' בפו"מ, ויש בזה ג"כ מוחין אבל הן בקטנות לגמרי דהיינו רק מה ששייך לעשי' לבד כו'. וכ"ז הוא כמשנת"ל פ"ב במשל בנפש האדם שהשכל נמשך ומתלבש בכל הכחות, ועצמיות המוחין הוא במוח שבראש, ומה שמתלבש במדות הוא רק חיצוני' המוחין, ובפרט בכח התנועה וההילוך שיש בהם ג"כ התלבשות השכל והוא רק שכל המעשי לבד בחי' היותר אחרונה שבשכל כו'. וכמו"כ הוא בדוגמא למע' שבחי' החכ' וכן כל הע"ס ישנם בכל העולמות, אך באצי' הוא בחי' העצמות ומה שנמשך בבי"ע ה"ז רק הארה לבד ואינו בחי' מהות האור דאצי' כו', וזהו בחי' התחלקות מעלה ומטה שבעולמות כו'.
קיצור. וכמו"כ הוא התחלקות מעומ"ט בעולמות, דע"ס דברי' אינם מהות ע"ס דאצי' וזהו שמדבר מענין אחר, וכמו השגתינו שהוא בציור דמקום שאינו מהות השגה עליונה כלל שהיא לא בבחי' מקום, וכמו אצי' הוא השגת עצם אלקות, וברי' השגת אלקות ע"י ד"א, גם אימא עילאה שמקננא בברי' אינו כמו באצי'. וי"ל דמוחין דברי' הן רק השייכים להמדות, ויבאר דהמוחין השייכים למדות הוא השגת טוב הדבר, ולמעלה מזה הוא חיצוניות השכל, שבא בהגשמת שכלו, וע"כ הוא בקירוב אל ההרגש דלו טוב, משא"כ פנימיות השכל בקירוב יותר אל הרגש עצם האלקי, ולמעלה יותר שההשגה היא בהאלקות שבעולמות, ובכללות הוא בחי' מוחין דיניקה, ויצי' מדות והמוחין הן רק להנהגת המדות, ועשי' מעשה ושכל המעשי.
מו) והנה כ"ז הוא בבחי' אור פנימי שבא בבחי' התלבשות בכלים, דבשרשו ומקורו באוא"ס שלפה"צ הוא מה ששיער אוא"ס ב"ה להאיר בבחי' מדה וגבול, דע"כ אין הארתו בשוה בכל העולמות והספירו' והיינו שיש בו מעלה ומטה בבחי' ריבוי ומיעוט כו', וגם בהאור גופא יש בו מעלה ומטה והו"ע הע"ס שבו שמחולקים המה במהותן ומדריגתן כו', ובאים בבחי' התלבשות בכלים דע"ס דאצי' בבחי' התלבשות פנימי, שעי"ז נעשים בבחי' מציאות דבר, ובהע"ס ניכר ביותר בבחי' ההתחלקות דמעלה ומטה שבהם כו' (עמשנת"ל פל"ב). אמנם בחי' האור מקיף הוא שאינו בא בבחי' התלבשות בכלים, משום דבשרשו ומקורו באוא"ס שלפה"צ הוא האור שבבחי' א"ס ובבחי' בל"ג, והוא בבחי' גילוי העצם שמעין העצם כו'. דהנה נת"ל פט"ז ופכ"ז דשרשי האורות הם ג"כ מיוחדים בהעצם שזהו"ע שמי המיוחד בי כו' והן מין הכנף כו'. מ"מ הרי האור הזה הוא מה ששיער אוא"ס להאיר את העולמות, וזהו שהאור יש בו ע"ס משום דכללות האור הוא להאיר את העולמות כו', ולולא העולמות אינם שייכים בחי' האלו כלל כו', וכמ"ש בזהר
ברע"מ פ' פנחס דרנ"ז ע"ב דאיהו אתקרי חכם בכל מיני חכמות כו' (וחושב שם כל הע"ס), אלא קודם דברא עלמא אתקרי הוא בכל אינון דרגין על שם בריין דהוו עתידין להבראו' דאי לאו בריין דעלמא אמאי אתקרי רחום כו', והיינו שכל הע"ס הן לצורך העולמות. וכמו בחי' המל' הרי ענין המלוכה שייך כשיש עם דוקא וכמא' אין מלך בלא עם כו', וסיבת הרצון דהתהוות העולמות הוא מפני שעלה ברצונו אנא אמלוך ואין מלך בלא עם, ע"כ עלה ברצונו ית' להיות עולמות כו', ומש"א אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא כו', היינו בחי' המלוכה כמו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.