עח

דהיינו בחי' הגילוי דאוא"ס ב"ה ומתמעט ומתעלם האור ממדרי' למדרי' כו', והב' בעצם מהותם ומדריגתם שהספי' העליונה היא בבחי' מעלה בעצם מהותה לגבי הספי' שלמטה ממנה כו'.

מה) והנה לבד זאת שהע"ס בפרטיות מדריגתן הן בבחי' מעלה ומטה כו', הנה כללות הע"ס שבעולמות אבי"ע הן בבחי' מעלה ומטה כו', שהרי הע"ס ישנם בכל עולם ועולם דכשם שיש ע"ס באצי' כמו"כ יש ע"ס בברי' ויצי' ועשי', שהע"ס דבי"ע הן שנמשכים מהע"ס דאצי' כו'. ומ"מ אינו דומה הע"ס דברי' לגבי הע"ס דאצי' כו', וכמ"ש בהקדמת ת"ז דהע"ס דבריאה הן בחי' דיוקנא דמלכא בחותמא ולאו דיוקנא דמלכא ממש כמו הע"ס דאצי', וע"ס דיצירה הן כמו דיוקנא דחותמא בשעוה כו', באופן שהע"ס דבריאה אינם כמהות הע"ס דאצי' כלל כו'. והענין הוא דהנה נודע שיש פרסא בין אצי' לבריאה דענין הפרסא הוא כמו המשל שהוא ענין זר לגמרי מהנמשל, וע"כ השכל שמובן ע"י המשל אינו כמהות השכל המובן שלא ע"י המשל כו', וכמו"כ הו"ע הפרסא שזהו מה שמדבר מענין אחר שלא מענין האצי', והיינו דבחי' חכ' דברי' היא באופן ומהות אחר ממהות החכ' דאצי' כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי'. ויובן זה עד"מ בהשגה שלנו באלקות שהרי כל ההשגה באלקות היא מפעולותיו ית' שע"י הפעולות אנו יודעים

ומשיגים את אלקות כו', והנה כל הפעולות למטה הן בזמן ומקום שהרי לא יש שום דבר בעולם התחתון שלא יהי' בבחי' זמן ומקום כו', וע"כ כל השגתינו באלקות נתפס ג"כ בבחי' מקום, והיינו שהציור שכלי שלנו באלקות הוא בבחי' מקום כו'. ויש בזה חילוקים בענין ההעלם והדקות (היינו באופן הציור אם הוא בהגשמה או בדקות או רק בהעלם), דבענין נעלה באלקות או בבעל שכל גדול אין הענין נתפס כ"כ באיזה ציור ומאיר יותר הענין עצמו שהוא בחי' האור כו', אבל בהעלם הכל הוא נתפס בציור דמקום כו', והרי אנו יודעים שהאלקות אינו בבחי' מקום ח"ו, מ"מ כמה שאנו שוללים הציור וההגשמה מאלקות מ"מ ה"ז נתפס בציור בהעלם כו'. וידוע דענין המקום הוא רק עד גלגל התשיעי ולמע' מגלגל התשיעי מוסכם מכל החוקרים שאין שם מקום כלל, והרי ההשגה שם למע' מגלגל התשיעי והיא השגת המלאכים הוא ג"כ מפעולותיו ית', אבל שם הוא מפעולות שאינם בבחי' מקום כו', וא"כ הרי ההשגה שם באלקות אינו נתפס בבחי' מקום כו', אשר בהשגתינו אינו מושג כלל איך הוא דבר בלי מקום והוא למע' מגדר השגתינו

לגמרי שאין אנו יודעים איך ומה הוא. וא"כ הרי השגתינו באלקות שנתפס הכל בציור בחי' מקום אינו כלל כמהות ההשגה העליונה שאינו בבחי' מקום כלל כו'. ובדוגמא כזאת היא כללות ענין ההשגה דבי"ע לגבי ההשגה דאצי' שאינו במהות זה כלל, דכמו שהשגתינו הוא מהות השגה אחרת לגמרי לגבי ההשגה דעולמות בי"ע הרוחנים כו', כמו"כ ההשגה דבי"ע היא מהות אחרת מההשגה דאצי' כו', וזהו מה שמדבר מענין אחר שלא מענין האצי', היינו דהידיעה וההשגה האלקית דעולם הברי' הוא מענין אחר שאינו אלקות כו', דבאצי' הרי הכל הוא אלקות ממש ואינו שייך שם ענין הישות כלל כו'. ומה שמדבר בענין אחר שלא מענין האצי' הוא שמענין אחר שאינו אלקות מובן ומושג הענין האלקי כו', דהשגה הזאת הוא מהות אחר לגמרי לגבי ההשגה דאצי' כו'. וגם מה שאימא עילאה מקננא בכורסי' אינו דומה בחי' הבינה כמו שהיא בעולם הבריאה לכמו שהיא באצי' כו', דבאצי' ה"ה בבחי'