עד

ואינו מתערב במדרי' שלמטה וכמו שמן שצף ע"ג יין (ובמ"א שהשמן מפעפע בכל דבר ואינו מתערב והו"ע אין קדוש כה' כו').

מג) וזהו מ"ש בע"ח דאוא"ס מאיר בחכ' בקירוב מקום ובבינה בריחוק מקום, דענין הקירוב והריחוק אינו כמו שאנו מדמים קירוב וריחוק גשמי, אלא ענין הקירוב הוא כמו עד"מ חכם גדול כשמדבר עם איש בינוני דברים רבים זה יקרא בשם קירוב שאדם גדול הנ"ל קירבו שדיבר עמו הרבה, וביותר הוא הקירוב כשמראה לו פנים בדיבורו ומדבר עמו בסבר פנים יפות כו'. ועוד זאת ענין הקירוב הוא כמו שני בנ"א שקרובין בדעתם זל"ז היינו שהן סמוכים זל"ז באומד דעתם, כמו שהקירוב הגשמי עד"מ ב' בנ"א קרובים זל"ז שהוא שאביהם הם שני אחים שנולדו מאו"א א' הרי בניהם הם קרובים זל"ז, אך זהו בגשמיות, וכן יובן ששני בנ"א שדעותיהם שוות בענין א' ה"ה קרובים וסמוכים זל"ז במוח שכלם כו'. והדוגמא מזה יובן בבחי' החכ' שהאוא"ס מאיר שם בקירוב מקום היינו בבחי' ריבוי האור, וכמו שבנקודת ההשכלה דחכ' הרי מאיר שם הענין בגילוי הרבה יותר מכמו בפרטי הענינים דהשגה כנ"ל, וכמו"כ בחכ' מאיר האור בגילוי בריבוי יותר מבבינה, וזהו כמו הקירוב שמדבר עמו הרבה כו', ועיקר

הקירוב הוא שמדבר עמו בסבר פנים שהו"ע גילוי הפנימיות שמאיר בחכ' מה שלמע' מהשגה, וכנ"ל דגם בבחי' השכלי דחכ' לבד ריבוי האור (שבהשגה מתעלם האור כו') הנה מאיר בזה העצם מה שא"א לבוא בהשגה כלל כו' (ועמ"ש במ"א בענין ראיית פני המשפיע שבזה מקבל מעצם חכמתו של הרב שאינו בא באור השפע שמשפיע לו כו', וזהו שאמר רבי הא דמחדדנא טפי מחבראי מפני שראיתי לר"מ כו'. ולכן אמרו בירושלמי כל האומר שמועה מחבירו יהא רואה בעל השמועה כאלו עומד לפניו כו', שעי"ז מקבל מבחי' עצמות החכ' של המשפיע כו' וכמ"ש במ"א. וכמו"כ י"ל בחכ' דענין מראה פנים היינו גילוי הפנימיות והעצמיות כו'. ועמ"ש ע"פ יאר ה' פניו אליך דאי' במד"ר ע"ז כמד"א באורך נראה אור דפי' באורך הוא אור העצמי כו', דמ"ש תחלה כי עמך מקור חיים היא בחי' ההארה שנמשכה לצורך העולמות שבאה בבחי' השתל' כו', שעז"א כי עמך ולא אתה כו', והלא ממך הכל כתיב ומה"ע עמך כו', אך זהו להורות שהוא טפל ובטל לך לפי שהוא רק הארה לבד כו'. אבל באורך נראה אור הוא בחי' אור עצמי כו' ועז"א יאר ה'

פניו אליך כו', דענין הארת פנים הוא שנמשך בחי' העצמית כו', ונמשך ע"י התורה דבאור פניך נתת לנו תורת חיים כו' דאורייתא מחכ' נפקת שמאיר שם האור העצמי כו'. ובאד"ר דקל"ג ע"ב אי' באור פני מלך חיים הן תרין תפוחין שזהו תיקון הז' שנק' הארת פנים וכמ"ש בלקו"ת בהביאור דאלה מסעי, והוא בחי' פנימיות החכ' דחכמת אדם תאיר פניו כו'. ושם באד"ר דמ"ש יאר ה' פניו אליך הוא כשמאיר בז"א כו'). וביותר ענין הקירוב הוא שקרובים בדעתם זל"ז, וי"ל שזהו מה שהאוא"ס דלית מח' תפיסא בי' מאיר בבחי' החכ' שז"ע בחי' הראי' דחכ' שהיא הראי' בעצם ומהות הדבר כו', וז"ע מעלה ומטה בחו"ב. וכמו"כ במוחין ומדות בכלל ענין המעלה ומטה הוא בריבוי האור שבמוחין מאיר ריבוי האור בגילוי שא"א להאיר כלל במדות כו', ולכן כשהמוחין מאירים בגילוי א"א להיות מציאות המדות, ורק מהמדרי' התחתונה שבמוחין שזהו בחי' מיעוט האור מתהווים בחי' המדות כו'. וגם המעלה ומטה בעצם מדריגתן