עא

דבינה כו'. אבל באמת א"א לומר כן שהרי אין זה מיעוט לבד כ"א שינוי בעצם המהות, דראי' והשגה ה"ה מחולקים בעצם מהותם כו'. ואם נאמר דמדרי' התחתונות שבחכ' הן בבחי' שכל והשגה, ה"ז שינוי המהות לגבי מדרי' העליונות שבחכ' שהן למע' מענין שכל והשגה כו'. וזה א"א לומר שבמדרי' אחת יהי' שינוי המהות במדרי' הפרטים שבה, וענין המיעוט הוא רק מה שהאור מתמעט ואינו מאיר בגילוי אבל הוא באותו המהות כו'. וזה אפשר לומר שבמדרי' זו גופא האור מתמעט ממדרי' למדרי' בהמדרי' הפרטיות שבה, אבל לא שיהי' בבחי' שינוי המהות כו'. והיינו דלבד זאת דמשמעות הענין הוא דהחכ' בכללות מדריגתה גם במדרי' התחתונות שבה היא בבחי' מעלה בעצם מדריגתה לגבי הבינה, הנה ג"ז א"א לומר שיהי' שינוי המהות בבחי' החכ' גופא במדרי' הפרטים שבה כו'. אך הענין הוא דהנה ידוע דחו"ב נק' אין ויש, החכ' נק' אין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא, והבינה נק' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש כו', וא"כ התהוות הבינה מהחכ' הוא בבחי' יש מאין, והיינו שהאין דחכ' הוא בבחי' העלם לגבי היש דבינה. דזהו

ההפרש בין אין ויש לעו"ע, דעו"ע הוא שהעלול משיג את עילתו ועי"ז הוא מתהווה מן העילה, והיינו שע"י ההשגה שמשיג את העילה ה"ה נמצא במציאותו כו', ויש מאין הוא אדרבה שהאין מתעלם מן היש שאינו משיג אותו ועי"ז הוא נמצא בבחי' מציאות יש כו', ועש"ז נק' אין ע"ש שאינו מושג כו'. וכמו"כ הוא בבחי' חו"ב שהאין דחכ' מתעלם מבחי' הבינה כו' (ועמ"ש בסי' ד"ה מזמור לתודה). ולכאורה א"מ הרי נקודת ההשכלה דחכ' בא בבחי' השגה בבינה, וכל השגת הבינה היא בנקודת ההשכלה, ואיך נק' החכ' אין לגבי בינה כו'. ובהכרח לומר שגם נקודת ההשכלה היא בבחי' הבדלה מהבינה עד שנק' אין לגבי הבינה, והוא שבהשכלי דחכ' ג"כ מאיר בזה בחי' העצם, והיינו דבנקודת ההשכלה דחכ' מאיר בזה דקות עצם הענין המושכל מה שא"א לבא לידי השגה, וזה שבא לידי השגה הוא רק החיצוני' מזה היינו השכלי לבד לא הרגשת העצמי שבהנקודה כו'. דהנה ידוע ומבואר בכ"מ דבנקודת ההשכלה מאיר האור בגילוי וכשבא בהשגה בריבוי פרטים מתעלם האור כו', והנה מה שמאיר בנקודת ההשכלה אין זה רק הריבוי דאור

השכל, דהיינו שהאור שכל הוא אותו המהות שבא בבינה, רק שבנקודת ההשכלה דחכ' הוא בריבוי וכאשר בא להשגה דבינה מתמעט כו', כ"א מה שלבד זאת הנה בנקודת ההשכלה מאיר העצם של השכלי מה שא"א באמת לבוא בהשגה וכאשר בא הענין לידי השגה מתעלם ואינו מאיר כלל כו'.

קיצור. ועדיין צ"ל הלא נקודת ההשכלה היא שכלי, וא"א לומר שזהו המיעוט בחכ' בשביל הבינה והלא הוא שינוי המהות, אך הענין דחכ' היא אין, ובינה מחכ' היא יש מאין שאינו מושג, והוא מפני שגם בנקודת ההשכלה מאיר עצם השכלי שלמע' מהשגה.

מב) אמנם נראה ונרגש הדבר שגם השכלי דחכ' בעצם אינו ענין השגה באמת, דבעיקרו הו"ע הנחה בנפש (אלייג אין נפש וואס בא עם לייגט זעך דיא זאך אזוי), ועם היות שזהו לא בחי' ההנחה שמצד הראי' כ"א מצד ההשכלה, הנה השכלי גופא הוא בדרך הנחה לא בדרך השגה כו', והשכלי שבזה והיינו מה ששייך להשגה הוא בחי' החיצוני' לבד, ועצם הענין הוא בדרך הנחה כו'. וזהו שאנו רואין