סד

עמו, הרי הדיבור מגלה מדת האהבה שהרי השנאה היא היפך הדיבור, וכמו איזה שונא כל שלא דיבר עמו כו', ומ"מ מה שהדיבור מגלה ה"ז רק הארה לבד מהמדה, והראי' שהרי בתוקף התפעלות המדות אינו יכול לדבר רק כשהמדה מתצמצמת יכול לדבר ומאיר בזה רק הארה לבד מהמדה כו', וכמו"כ הוא בבחי' המל' שמאיר האור בצמצום ומיעוט בבחי' נקב לבד כו', וזהו"ע מעלה ומטה שבע"ס דבחי' ריבוי האור הוא בחי' מעלה ומיעוט האור הוא בבחי' מטה כו', וע"כ החכ' היא בבחי' מעלה לגבי הבינה מפני שבחכ' מאיר האור בריבוי יותר כו', וכן המוחין הן בבחי' מעלה לגבי המדות כו'. אבל כאשר האור והגילוי הוא בשוה בכל הספי' עם היות שהן מחולקים במדריגתן בעצם (והו"ע ראש וסוף כו') אין זה בבחי' מעומ"ט כו', וכמו בהתגלות כחות עצמיים הגם שהמוחין בעצם הן במדרי' עליונה מהמדות, מ"מ מאחר שאור הנפש מאיר בהם בשוה אין זה בבחי' מעומ"ט כו', וכמו"כ הוא בהדוגמא למעלה כמו בעולם התהו שלא הי' בבחי' מעומ"ט כו' וכמ"ש במ"א.

קיצור. והנה מעומ"ט הו"ע ריבוי ומיעוט (וסיבתם הוא הקירוב והריחוק) דריבוי האור והגילוי הוא בחי' מעלה, והעלם ומיעוט האור הוא בחי' מטה, וע"כ החכ' היא בחי' מעלה מפני ריבוי האור, וכמו בנקודת ההשכלה שהאור בריבוי ובהשגה מתמעט ומתעלם האור, ומ"מ הוא בהתרחבות, ובמדות מתמעט יותר וכמו בפס"ד וכמו במשנה שכל האריכות הוא בהעלם, ובדבור גם המדות הן בהעלם. וכחות עצמיים שהאור בהם בשוה הגם שהן בבחי' ראש וסוף, אינם בבחי' מעומ"ט, וכ"ה בספי' דתהו.

לח) אמנם זהו בענין השתל' הספי' זמ"ז, וכן בהתהוות העולמות זמ"ז, דבכדי שיהי' הספי' התחתונה מהעליונה הוא ע"י מיעוט האור כו', וכמו השתל' הבינה מהחכ' הוא ע"י מיעוט האור בבחי' החכ' עצמה דאם הי' הגילוי בכל ספי' החכ' בשוה בבחי' ריבוי האור לא הי' נאצל ממנה ספי' הבינה כו', כ"א ע"י שמתמעט האור בבחי' החכ' שזהו בחי' יסוד אבא שמזה נאצל בחי' הבינה כו', כי אבא בעצם דהיינו עצמות החכ' הגם שהיא ג"כ ידיעה ה"ז למעלה משכל מושג כו' וכמשי"ת, ואם הי' הגילוי בחכ' כמו שהיא בעצמותה לא הי' בא לידי השגה דבינה כו', ורק ע"י מיעוט האור במדרי' התחתונות דחכ' בחי' נה"י דאבא יכול להיות אצי' הבינה מהחכ' כו', ועי"ז הוא בחי' מיעוט האור בבינה כו'. וכן בכדי להיות אצי' בחי' ז"א מהמוחין זהו ג"כ דוקא ע"י מיעוט האור שמהמדרי' התחתונו' דחו"ב יהי' אצי' הז"א כו'. וכמו"כ בכדי שיהי' התהוות בי"ע מאצי' זהו ע"י שבאצי' גופא מתמעט האור ממדרי' למדרי', דבאם הי' האור בשוה בכל המדרי' דאצי' שגם בחי' המל' שהיא סודכ"ד דאצי' יהי' בה ריבוי

אור לא הי' אפשר להיות התהוות בי"ע, כ"א דוקא ע"י מיעוט האור יכול להיות ההתהוות כו', והגם שההתהוות היא בדרך אין ערוך, מ"מ צ"ל שהאין יהי' בערך להיות ממנו התהוות היש כו' וכמ"ש במ"א, וזהו ע"י שבמדרי' דאצי' מתמעט האור ממדרי' למדרי' עד בחי' המל' אז אפ"ל מבחי' המל' התהוות היש דבי"ע כו'. וכ"ז הוא לענין ההשתל' וההתהוות שהמעלה ומטה הוא בבחי' ריבוי ומיעוט האור כו', אבל בעצם הענין דמעלה ומטה בעולמות וספי' אין זה בחי' המעלה רק מה שהמדרי' העליונה היא בבחי' ריבוי האור לגבי