סג

וזהו ג"כ ענין קירוב וריחוק דבקרוב מאיר האור בגילוי יותר דזהו ריבוי האור והגילוי, וכל מה שמתרחק מתעלם ומתמעט האור כו', וזהו ג"כ ענין מעלה ומטה שבהמשכת הקו שהו"ע קירוב וריחוק כמ"ש במבו"ש ש"א פ"ב, היינו דבקצהו העליון שהוא בבחי' קירוב אל מקורו מאיר שם האור בגילוי יותר וכל מה שנמשך ומתרחק ממקורו מתמעט ומתעלם האור כו'. וכמו עד"מ באור הנר או גם באור אבוקה שבקירוב מאיר הרבה, ובריחוק מקום אינו מאיר כ"כ עם היותו אותו האור עצמו רק כשנתרחק ממקורו ה"ה מתעלם ומתמעט כו' (ובמשל הגשמי הוא שנכלה האור שזה אינו שייך ח"ו ברוחניות רק מה שמתעלם שז"ע המיעוט כו'). וזהו מ"ש בע"ח דבחכ' מאיר אוא"ס בקירוב מקום ובבינה בריחוק מקום ובז"א דרך חלון ובמל' דרך נקב כו', דבחכ' מאיר האור בגילוי יותר, וכמו עד"מ בהשכלת איזה שכל הרי בנקודת ההשכלה דחכ' מאיר האור שכל בגילוי אור רב, הגם שאינו משיג עדיין את הענין שכלי איך ומה הוא, מ"מ ה"ה מאיר שם בגילוי ביותר, וכאשר בא בהשגה בבינה מתמעט האור, עם היות דעיקר השגת הענין הוא בבינה,

דחכ' הגם שהיא ג"כ ידיעה מ"מ אינה השגה כו' וכמשי"ת, וענין ההשגה הוא בבינה דוקא, ומ"מ בחכ' הגילוי הוא בבחי' אור רב יותר מכמו בבינה כו' וכמשנת"ל פל"ג. ומ"מ גם בבינה מאיר האור בהתרחבות דמוחין בכלל מאיר בהם גילוי אור כו', משא"כ בז"א הוא דרך חלון שהיא בבחי' מיעוט יותר כו'. וכמו עד"מ אור השמש הרי מחוץ לבית הוא מאיר בהתרחבות בכל שטח המקום, ובבית מאיר רק דרך החלון שהדפנות מסתירים על האור שאינו מאיר בהתרחבות תוך הבית רק דרך החלון לבד שהאור הוא במיעוט יותר מכמו שהוא מחוץ לבית כו', ולכן ארז"ל אכסדרה לאורה נבדקת מפני שהאור שם בריבוי משא"כ הבית כו'. וכמו"כ יובן דבז"א כשמאיר רק דרך חלון ה"ז בבחי' מיעוט האור כו'. וכמו עד"מ פסק דין הבא לאחר אריכות הפלפול בכמה טעמים וסברות, הרי בהפסק דין אינן ניכרים הטעמים והסברות רק מה שפוסק כך וכך, ובהכרח לומר שבהעלם יש בזה כל האריכות שהרי הפסק דין בא מכל אריכות הפלפול, הרי בהכרח יש בו כל הטעמים והסברות רק שהן בהעלם ואינם ניכרים בגילוי כו'. וכמו המשנה ה"ז קיצור שבא אחר

האריכות שהי' אצלם כל הענין בריבוי טעמים וסברות ופלפול גדול וכ"ז בא במשנה בדרך קצרה ואח"כ בגמ' מתרחב הענין כו', ולכן מי שהוא חכם גדול הרי מל' הקצר דהמשנה באותיו' קצרים יודע הוא את כל האריכות ובהמשנה הוא בהעלם כו'. וכמו סוכה שהיא גבוה מעשרים אמה פסולה ויש בזה טעמים משום שלמעלה מכ' אין אדם דר בצל סוכה או משום דלא שלטא בי' עינא כו', שיש בזה ענינים מחולקים, והכל יש בהקיצור דהמשנה רק שהוא בהעלם כו'. והו"ע מיעוט האור דעם היות שישנו בהעלם אינו מאיר בגילוי ומה שהוא בגילוי הוא בבחי' מיעוט האור כו'. וכן הוא במוחין ומדות שהמדות הן בבחי' מיעוט האור והגילוי לגבי המוחין, וכמו בהתבוננות בענין אלקי שעי"ז מתעורר באהוי"ר הרי מה שמאיר מהמוחין בהמדות הוא רק אפס קצהו לבד כו', והארה מהמוחין בהכרח שיהי' בהמדות דאל"כ לא יהי' התעוררות המדות (ובהארה זו יש בה בהעלם האריכות שבההתבוננות כו'), רק שהוא בבחי' מיעוט אור כו'. וכמו"כ הוא למע' דבבינה מאיר האור בהתרחבות ובז"א רק דרך חלון בבחי' מיעוט האור כו', ובמל' האור דרך

נקב לבד, וכמו עד"מ שמגלה את המדות בדבור וכמו כשמדבר דברי אהבה או שהאהבה היא סבת הדיבור דמצד האהבה הוא מדבר