נח

הרחיבו נתמעטו מימיו, והיינו דבבחי' מיעוט הכלים מאיר גילוי אור וכשנתרחבו הכלים נתמעט האור כו'. וזהו דבינה להיותה בבחי' התרחבות הכלים מתמעט האור והגילוי כו', וכידוע דבינה מעלים על החכ' דזהו מ"ש והניף ידו על הנהר ונודע דנהר היא בחי' בינה, ולעתיד יהי' בקיעת הנהר בכדי שיהי' גילוי פנימיות התורה שזהו גילוי בחי' החכ' כו'. דכשם שקרי"ס הי' הכנה למ"ת דקודם מ"ת הי' צ"ל קרי"ס, דים הוא בחי' מל' שכונסת ומעלמת בתוכה אורות דאצי' כו', ובכדי שיהי' מ"ת שזהו גילוי אצי' הי' צ"ל קריעת הים וההעלם כו'. כמו"כ לעתיד בכדי שיתגלה פנימיות התורה שהיא גילוי בחי' עצם החכ' צ"ל בקיעת הנהר, והיינו מפני שהבינה להיותה בבחי' מציאות ה"ה מעלמת על האור וע"כ צ"ל בקיעת הנהר כו', ואח"כ בז"א וכ"ש במל' ששם עיקר ענין הכלים האור שם במיעוט ביותר כו'. וזהו מה שלפעמים מצינו שבמדרי' העליונות המספר המרובה יותר ובמדרי' תחתונות מתמעט המספר ולפעמים בהיפך, וכידוע בענין יחידות עשירות מאות דיחידות במל' ועשירות בז"א ומאות בחו"ב, או דיחידות הן

בז"א ומל' ועשירות בחו"ב ומאה בכתר, וכידוע ממ"ש ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים דשבע בז"א ועשרים בחו"ב ומאה בכתר, וכמ"ש בזהר קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סדכ"ס ברזא דמאה ברכאין כו' וכמ"ש במ"א באריכות על מאה"ז הנ"ל, וגם אלף ורבבה הן בכתר וכמ"ש בלק"ת ד"ה ואתא מרבבות קדש. ולפעמים שהמספר המועט הוא במדרי' העליונות דוקא וכל שלמטה יותר מתרבה המספר, וכמו אנת חד ולא בחושבן הרי ידוע שזהו בפנימיות הכתר דוקא כו', ועיקר ריבוי המספר הוא בבחי' מל', וכמ"ש כי אלף שנה בעיניך כיום אתמול דיום א' דז"א בא במל' במספר אלף כו'. ומבו' במ"א שזהו ההפרש בין האורות להכלים דמצד האורות כל מה שלמעלה מספר המרובה יותר, ולא שהן בבחי' מספר רק שהוא בבחי' ריבוי האור כו', וכל מה שיורד למטה יותר מתמעט האור והגילוי כו'. ומצד הכלים למעלה יותר הוא מספר המועט דהיינו בחי' מיעוט הכלים, וכל מה שיורד למטה יותר מתרבים הכלים כו' (ועמשית"ל פ'). וכמו עד"מ בהשפעת השכל מהרב אל התלמיד הרי הרב אינו משפיע את השכל כמו שהוא לעצמו רק אפס

קצהו לבד, וכן התלמיד כשמשפיע לתלמיד קטן ג"כ אינו משפיע השכל כמו שהוא אצלו הרי שהאור מתמעט ממדרי' למדרי' כו', ומצד הכלים הרי כל שבאה ההשפעה למטה היא בריבוי אותיות ובריבוי ענינים שהמשפיע לעצמו א"צ לכ"ז רק בשביל המקבל כו'. וכמו"כ במדרי' עליונות יותר האור בריבוי והכלים במיעוט וכל מה שנמשך למטה בחי' ריבוי הכלים ומיעוט האור כו', והא בהא תלי' דבבחי' מיעוט הכלים הוא ריבוי האור וכשהכלים הם בריבוי מתמעט האור כו'. וזהו מ"ש לעתיד והנער בן מאה שנה דנער הוא בחי' קטנות בבחי' מיעוט האור, יתעלה לעתיד בבחי' מאה למעלה מזקנה ושיבה שהוא ששים ושבעים שנה וכמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ומאה למעלה מזה, וז"ש ונערים פני זקנים ילבינו דנערים יהיו למעלה מזקנים כו'. והענין הוא דהנה שבעים שנה הן ז"ת דכתר בחי' אור שבעת הימים ומאה הו"ע ג"ר דכתר, וזהו והנער בן מאה הוא שיתעלה בבחי' ג"ר דכתר כו'. וזהו מה שבעליית האדם עכשיו ארז"ל במשנה דאבות בן חמש למקרא בן עשרה למשנה כו' בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם, והקשו המפרשים

שהרי במשנה זאת חשיב הכל מעלת האדם שעולה ממדרי' למדרי', ומהו המעלה בזה שכאלו מת כו'. אך הענין הוא שזהו מה