נז

יש ומציאות כו'. והנה בעבודה בהכרח שיהיו המדות אהוי"ר בהתגלות הלב מפני שזה שייך לקיום המצות בפו"מ, וכמ"ש בסש"ב דאהוי"ר הן מקור מ"ע ומל"ת והמקיימן באמת הוא האוהב כו'. ועוד שעי"ז דוקא נעשה הזיכוך ובירור דנה"ב כו', דבעבודה דמוחין לבד אינו ניתק עדיין מחומריות הנה"ב (רק מי שעבודתו היא בדרך מלמעלמ"ט כו') כ"א ע"י העבודה דאהוי"ר דוקא, כי הנה"ב עיקרו הוא מדות כמ"ש במ"א, וע"כ גם התלבשות הנה"א בנה"ב עיקרו בבחי' המדות שבו ובזה דוקא הוא פועל הבירור דנה"ב כו'. ולכן בעבודה דמוחין עם היותו בבחי' קירוב ודביקות במוחו יכול להיות שהחומריות דנה"ב הוא במקומו ובתקפו עדיין כו', ורק באהוי"ר בהתגלות הלב פועל חלישות בנה"ב שנחלש חומריותו וגם ביטל החומרי והמורגש דנה"ב כו' וכמ"ש במ"א. וע"כ אין להסתפק בעבודה דמוחין לבד כ"א צ"ל העבודה באהוי"ר שבלב כו', אמנם מצד הגילוי יש יתרון גדול במוחין דלהיותם בבחי' ביטול מאיר בהם גילוי אור, והמדות להיותם בבחי' מציאות מתמעט בהם האור שאינו מאיר בהם בגילוי כלל כמו במוחין כו'.

קיצור. והנה ע"י התלבשות האורות בכלים ה"ה בבחי' התחלקות דמעומ"ט, וכמו בכחות הנפש כח החכ' שהיא ההשכלה בבחי' נקודה מופשטת עדיין מאיר בה דקות עצם האור, וכח הבינה שהיא השגה, ה"ה מעלמת על האור שבחכ' (ובנקודת התמצית מאיר דקות עצם האור אבל הוא במורגש) והמדות הן הרגש עצמו, ולכן באין ע"י הדעת דוקא ואהבה עצמיות אינה מדה כ"א רצון, שרוצה מה שהוא עצמו ומהותו, והמדה הוא שרוצה רק מה שטוב לו, ולכן המדה תופס בהמציאות והרצון תופס בהעצם. וכן הוא ברוחניות, ויכול להיות רצון בלא אהבה, ומה שהמדות באין מהמוחין זהו רק מהמדות שבמוחין, ושם הוא רק הרגש עצם הטוב, ובמדות הרגש הלו טוב, והו"ע קרבת אלקים לי טוב, ולכן התעוררות המדות הוא דוקא לאחר התעלמות המוחין, והן בבחי' התפעלות ולכן האור בהם במיעוט ובמוחין ג"כ עיקר הביטול בחכ', ובעבודה בהכרח שיהיו מדות בהתגלות שעי"ז הוא קיום המצות, ועי"ז הוא התיקון דנה"ב.

לד) והדוגמא מזה יובן למעלה דבחכ' מאיר ריבוי אור לפי שחכ' היא בבחי' מיעוט הכלים, וכידוע דבחכ' גם הכלי היא בערך אל האור כו' (בפרדס שער השמות דהש' דחכ' הוא י"ה, ובהגהות לביאור דוארא תקס"ח כ' דהרי בת"ת שהוא בריח התיכון הכלי היא שם הוי', כ"ש חכ' שמשם מקור המשכת בריח התיכון שהכלי היא כמו האור כו'. ובמ"א אי' וז"ל כי הוי' הוא האורות דאצי' ושם אלקים הוא הכלי והכלים הם ג' בחי' כו', וא"כ ע"י הבינה הוא התחברות האור עם הכלי לכן הוא הוי' בניקוד אלקים כו', אבל חכ' נק' הוי' לבד כי שם רק איהו וחיוהי חד למעלה מבחי' גרמוהי כו' עכ"ל, ועמ"ש בדרוש דג' מיני אדם), ובד"כ הרי חכ' היא בחי' נקודה לבד שהוא בחי' אין ע"כ מאיר שם האור בריבוי כו', ובבינה נתמעט האור לפי שהכלים דבינה הם בבחי' מציאות דהשם דבינה הוא הוי' בניקוד אלקים דאלקים הו"ע הכלים כו', דבינה היא בחי' השגה שזהו בחי' יש ומציאות וכמ"ש להנחיל אוהבי יש כו', ולהיות שהכלים הם בבחי' מציאות ע"כ האור הוא בבחי' מיעוט כו'. וכמארז"ל גבי מי השילוח שהיו מקלחין כאיסר