נג

כמו רביעה ראשונה רביעה שני' דמיטרא בעלא דארעא כו', והב' רובע מל' ארבע. והענין דהנה כנס"י נק' בשם ארץ כמ"ש ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה השמים כסאי, ומטרא שהוא בעלא דארעא הוא ההמשכה שע"י תומ"צ שעי"ז נמשך תוס' אורות בנש"י כו', ובד"כ הוא בירידת הנשמה למטה שע"י תומ"צ למטה מגיעים לבחי' האור כו'. דהנה נשמה שנתת בי טהורה היא בחי' הכלים (הו"ע ישראל עלה במח' כו'), וע"י התומ"צ בבחי' אתכפי' ואתהפכא באים לאשתאבא בגופא דמלכא היינו בחי' האורות כו', וזהו רובע ל' ארבע דג' עולמות בי"ע הן מחדו"מ דבעשי' כתי' אף עשיתיו להפסיק הענין כו', ואף מרבה בחי' רביעית בחי' האצי' שזהו בחי' האורות כו', וזהו ומספר את רובע ישראל. דהנה המצות הן בזמן ומקום וכמ"ש לכל זמן ועת לכל חפץ גם בחי' חפצי שמים כו', וע"כ גם ההמשכה שע"י המצות הן באים בבחי' מספר והו"ע תרי"ג מצות תרי"ג ארחין דז"א שהן תרי"ג המשכות מאוא"ס ב"ה, ומספר זה הוא בד"כ ובפרטיות כל מצוה מתחלקת לפרטים רבים לאין קץ ותכלית כו', והכח לזה להיות מספר בבחי'

לא מספר הוא ממקור ההמשכה קודם שנתחלק לתרי"ג כו', והו"ע חד ארחא דפלגותא דשערי דגלגלתא שממנה מתפשטין התרי"ג ארחין דז"א כו', ובד"כ זהו ב' מדרי' שבאור שנת"ל שהוא האור כמו שבא בכלים שהוא בבחי' התחלקות כו' והאור כמו שהוא למעלה מכלים שהוא בבחי' בלי מ"ה למעלה מהתחלקות עדיין כו'. וכ"ז הוא בחי' ישראל דהיינו צדיקים המקיימים תומ"צ שהן בבחי' מספר ובבחי' בלי מספר כו', אך מי שפגם והעביר את הדרך ח"ו הרי צריך לתשובה ובע"ת משכין לי' בחילא יתיר היינו שממשיכים מבחי' אנת הוא חד ולא בחושבן שזהו מדרי' הא' שבאור שנת"ל והן בחי' ע"ס הגנוזות שהן בבחי' התאחדות ממש כו'. ועז"א מי מנה עפר יעקב שזהו בבחי' בלי מספר ממש כו'. וגם י"ל שעי"ז ממשיכים בחי' האוא"ס שבבחי' בל"ג ממש כו'. וז"ע עפר יעקב כמו אפר פרה שמטהר את הטמאים ע"י ההמשכה מעצמות אוא"ס בחי' מ"ח כו' וכמשנת"ל בענין פרה אדומה כו', ואו' עפר יעקב דוקא שהו"ע בע"ת כו'. וזהו מי מנה עפר יעקב שע"י התשובה ממשיכים מבחי' ע"ס הגנוזות במאצילן שאינם בבחי' המשכה כלל כו', וגם

מבחי' עצמות אוא"ס הבל"ג כו' ומספר את רובע ישראל הוא ההמשכה שע"י תומ"צ שזהו בחי' מספר אשר לא יספר כו'.

קיצור. אמנם שרש סיבת הדבר שהאורות באים בבחי' מציאות בהתלבשותן בכלים הוא מפני ששרשי האורות הוא מה שהא"ס שיער להאיר במדה וגבול, דבסוף המשכתן היינו בבחי' השטח מתגלה בחי' ההגבלה שבשרשן, ובאמצען היינו בחי' הקו מתגלה בחי' הא"ס שבשרשן. וע"פ הנ"ל יובן מ"ש מי מנה כו' ומספר את רובע ישראל.