מח

ממש שייך רק במציאות דבר כמו בכלים כו') וכל גילוי מההעלם הרי הגילוי מעין ההעלם כו', וכשם שההעלם הוא בבחי' פשיטות כמו"כ הגילוי ג"כ בבחי' פשיטות כו'. הנה באמת הרי הע"ס דאורות הן בבחי' פשיטות לגבי ע"ס דכלים וכמשנת"ל פי"ד, מ"מ מאחר שגם בשרשן ומקורן יש בחי' ע"ס דעם היות שהן בבחי' פשיטות מצד הדביקות ומצד ההתכללות שלהם באוא"ס ב"ה וכמשנת"ל פכ"א, ה"ה מ"מ בבחי' ע"ס כו', וכמו שנמשכו ע"י הצמצום בבחי' ספי' פרטיות בפ"ע הרי נעשה כל אור בבחי' מציאות ניכרת עכ"פ, ה"ה בערך שיתלבש בבחי' הכלים כו' (ולקמן פ' ית' עוד סיבה לזה, והא בהא תליא כו'). וע"י ההתלבשות בהכלים שהוא בבחי' התלבשות ותפיסא נעשה האור בבחי' מציאות דבר בחי' אור החכ' ואור החסד כפי מהות הכלים כו'. והנה בד"כ יש ג' מדרי' באורות מדרי' הא' הן האורות כמו שהן כלולים באוא"ס ב"ה לפני הצמצום והן ע"ס הגנוזות במאצילן שעז"א אנת הוא חד ולא בחושבן כו', דפי' חד הוא בחי' יחיד בעצם שמיוחדים ממש באוא"ס וגם הע"ס עצמן הם בתכלית היחוד כו' (ולעיל פכ"ד נת' דבעלות הרצון

הוא בחי' שמות ל' רבים, הנה זהו במדרי' דאוא"ס שלפני הצמצום כו', ועמ"ש בשער היחוד פי"א בענין יחיד אחד וקדמון, דיחיד הוא עצם האור שאינו בבחי' גילוי עדיין, ואחד הוא הגילוי בבחי' כללות ובבחי' פשיטות, וקדמון הוא ההשערה בכח כו'. דאחד וקדמון זהו קודם עלות הרצון ובחי' עלות הרצון (עמש"ל פט"ז) וכמ"ש במ"א, אבל לגבי האורות שנתגלו אחר הצמצום הנה שרשי האורות (שזהו בחי' השערה הנ"ל וכמו שנת"ל פכ"ז) הכלולים בעצמותו ית' שלא נתגלו עדיין, ה"ז בחי' יחיד שעז"נ אנת הוא חד כו'). וכמ"ש במ"א ההפרש בין אחד ליחיד דאחד הוא התאחדות הפרטים והיינו מה שנעשה אחד לאחר שכבר נתגלו והיו פרטים נבדלים וכשחוזרין ונכללין במקורן שהן חוזרין ומתאחדין ה"ז התאחדות הפרטים לבד, וכמו עד"מ התפשטות כח התנועה שביד לעשות איזה מלאכה ואח"כ כשנח ממלאכתו וחוזר התפשטות כח היד לעצמותו נעשה בבחי' אחד והוא רק התאחדות הפרט אחרי שכבר נמשך והי' כח בפ"ע כו'. אבל יחיד הוא שמיוחד בעצם שאין כאן פרט כלל וכמו כח היד קודם שמנענע לעשות איזה דבר, הרי ודאי יש

ביד כח הזה לעשות הדבר רק שמיוחד הוא בעצם כח היד שאינו במציאות דבר לעצמו וממילא ה"ה בבחי' יחוד ממש כו'. וכן הוא ביחוד כל הכחות כשהם מיוחדים בעצם הנפש קודם שמתפשטות מעצם הנפש כו' (וכמו היוצא ליהרג ר"ל שיש לו אז שכל ומדות וכלולים בעצם הנפש בבחי' נקודה בלי שום התפשטות כלל כו'). וכמו"כ למעלה הע"ס הגנוזות במאצילן הם כלולים בעצמות המאציל בבחי' יחוד בלי שום מציאות לעצמן כלל כו', וזהו אנת הוא חד בבחי' יחיד בעצם כו', וז"ש ולא בחושבן פי' שהגם שכלולים בו כל הע"ס, אינם בחושבן עשר להיותם בטלים ומיוחדים באוא"ס ב"ה וגם הם בבחי' אחדות ממש זע"ז כו', ואינו שייך לומר שם חשבון ע"ס כו'. והמדרי' הב' הוא המשכת והתגלות האורות לאחר הצמצום שהן הפרשת הארה מאוא"ס המאציל והוא המשכתן בבחי' ספירות פרטיות כו', שעז"א ע"ס בלי מה שהן בלי מהות עדיין, והיינו דקודם התלבשותם בכלים הן בבחי' פשיטות עדיין כו', דמאחר שהצמצום הוא בבחי' מיעוט לבד דהיינו שהן בבחי' גילוי ההעלם משרשם ומקורם והרי מקורם הוא בחי' חד ולא בחושבן כו' כנ"ל, ע"כ גם האורות שבאו בהתגלות יש בהם התגברות מקורם