מה

פרטיות בפ"ע כו'). דנקודה זו יש בה ב' צמצומים, צמצום הא' הוא שאור א"ס ב"ה צמצם כל אורותיו והאציל רק מבחי' תחתונה שבאור כו' (והיא בחי' השערה הנ"ל), שזהו מ"ש כולם בחכ' עשית כי גם חכ' היא בחי' עשי' אצלו ית' הבלתי בעל גבול ותכלית (דהיינו שגם לגבי האור והזיו היא בחי' עשי'), לפי שנאצלה מבחי' היותר תחתונה שנק' עשי' עד"מ כו' (והיא בחי' מל' שבא"ס כנ"ל). וצמצום הב' הוא שבהע"ס הגנוזות הכל קשור בבחי' התאחדות, וא"כ הרי בחי' החכ' היתה כלולה עם שאר הספי' שהיתה בעצם במדרי' גבוה ונעלית, דהיינו לא בבחי' מציאות ניכרת והי' בה גילוי האור הנעלה שבהצטרפות דכל הספי' יחד (כמו עד"מ אור השכל המלובש בהתיבה והו"ע גילוי הכוונה העליונה שבע"ס כו'), וכאשר האציל החכ' נאצלה ספי' החכ' לבדה כו'. אך צמצום הא' הוא בבחי' סילוק והתעלמות האור וצמצום הב' הוא בבחי' מיעוט לבד כו'. ולפי"ז מובן איך שהקו לגבי שרשו ומקורו הוא בבחי' גילוי ההעלם, דהגם שההמשכה הוא ע"י הצמצום מ"מ להיות שהצמצום אינו בבחי' סילוק האור כ"א מה שהספי' נתחלקו

להיות ספירות מיוחדות, והחכ' בעצם ה"ה בחי' החכ' שבא"ס (ויש בה מהאור הראשון כו' וכמובן מהמשל דפרטי השכליים שנת"ל פכ"ה) רק שהיא בבחי' מיעוט האור, א"כ ה"ז בחי' גילוי ההעלם לבד כו'. ולגבי האוא"ס הבל"ג והוא האור העולה על כולנה, החכ' (וכן כל הספי') היא באין ערוך שהרי נק' שרש ומקור הגבול לגבי מדרי' זו כמשנת"ל פט"ו, וגם שהצמצום הי' בבחי' סילוק האור שנשאר רק רושם בלבד כו' (ר"ל שהאוא"ס הבל"ג שזהו האור העולה על כולנה על שרשי האורות כנ"ל, הנה גם כשנסתלק האור ע"י הצמצום נשאר רושם ממנו בשרשי האורות, שהרי דבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרי כו' כנודע, אבל הוא בחי' רושם בלבד כו'). וי"ל שהרושם הנשאר זהו בחי' אוא"ס ששורה בחכ' וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה שהחכ' נק' אמת משום שבו שורה אוא"ס היינו בחי' הרושם דאור א"ס הבל"ג כו' (ועמשית"ל פ'), ועמ"ש בלק"ת ד"ה ויקח קרח פ"ב דבחכ' מתלבש האור הסובב בבחי' פנימי ושהו"ע המשל שבמדרש ממראות גדולות ומראות קטנות כו' יעו"ש, מ"מ י"ל שזהו רק בחי' רושם מהאוא"ס הבל"ג שהרי מ"מ ה"ז מין

כנף ולא כנף ממש כו', רק להיותו רושם הא"ס הבל"ג ה"ז ג"כ בבחי' ריבוי אור ובבחי' בל"ג כו' (ואין זה כענין הרשימו שהיא רושם הא"ס הבלי גבול דמבו' במ"א שזהו רושם האור שנשאר בהאותיות כו', דשם להיות שזהו בחי' כח הגבול שבא"ס ע"כ רושם האור הוא בבחינת העלם בהאותיות וגם בא בחי' כח גבולי כו' וכמ"ש במ"א, אבל בשרשי האורות ה"ז בבחי' גילוי כו'). ולפי"ז יש לבאר גם לשטה זו מ"ש במ"א בענין הקו שיש בו ב' הפכים שהוא קו המדה וגם מקשר ומייחד ועושה התכללות בהספי' כו' (דלפמ"ש במ"א שהקו שרשו מהאוא"ס הבל"ג רק שנמדד ע"י הרשימו ה"ז מובן בפשיטות דמאחר שבעצם הוא בל"ג ע"כ הוא מקשר ומייחד והמדידה היא מצד הרשימו כו', אך לפי המבו' כאן י"ל) דעם היות שגם בשרשו יש ע"ס דמשו"ז הוא בבחי' קו המודד באופן האורות הגלוים בע"ס כו' וכמשי"ת בעזה"י, מ"מ ה"ה מקשר ומייחד כל הספי' ע"י הרושם שבו מאור הא"ס הבל"ג העולה על כולם דגם הרושם הוא בבחי' א"ס כו', ומ"מ ה"ז רושם לבד כו'. אבל הקו לגבי שרשו ומקורו הוא בבחי' גילוי ההעלם כו'.