מד

אור פנימי מ"מ ה"ז מעין המאור שזה"ע מין כנף כו'). וי"ל שזהו נחשב בחי' האחרונה שבאוא"ס, וכמ"ש בע"ח שמ"א בענין עתיק שזהו בחי' היותר תחתונה ושפלה שבא"ס (וכבר נת"ל פט"ו דהע"ס הגנוזות הן בחי' עתיק דא"ק כו'), דלכאורה אינו מובן מה שייך לומר בחי' אחרונה בדבר שאין בו ראש וסוף, וכמ"ש בע"ח בתחלתו דבאוא"ס שהי' ממלא מקום החלל לא הי' בו ראש וסוף ומעומ"ט כו', וא"כ מה שייך בזה בחי' אחרונה כו'. ומבו' בלק"ת בהבי' דשחורה אני דהיינו בחי' או"ר הא"ס דלהיותו בחי' אור וזיו בלבד ה"ז בחי' אחרונה כו', ושם דמ"ש בע"ח בחי' היותר אחרונה אין הכוונה על כללות האור כ"א שמבחי' האחרונה שבהאור נמשך להיות עתיק כו', די"ל שזהו בחי' ע"ס הגנוזות שהו"ע התכללות בחי' ממכ"ע שבאוא"ס הסוכ"ע ה"ז בחי' היותר אחרונה שבאוא"ס כו', דענין התכללות הזאת הוא מה שהאוא"ס הבלי גבול שיער בעצמו ההמשכה שבבחי' גבול כו' (עמשנת"ל פט"ז צור שבו שרשי ההוויות כו'), דהשערה זו היא בחי' היותר אחרונה שבאוא"ס כו' (והיינו בחי' עלות הרצון שז"ע השערה הנ"ל שבאוא"ס

הבל"ג ה"ז בחי' האחרונה שבאוא"ס כו'). וי"ל שזהו ג"כ הכוונה בלק"ת שם בהמשל ונמשל דסש"ב פנ"א בענין כחות הנפש שאינן עצמות הנפש אלא תרי"ג מיני כחות וחיות כלולים בה כו' והן מתלבשים במוח וע"י המוח נמשך לכל האברים כו', דהנמשל דכחות הכלולים בנפש הו"ע הע"ס הגנוזות בחי' עתיק דא"ק הכלולים באוא"ס הבל"ג דענין ההתכללות הו"ע ההשערה הנ"ל, ומזה נמשך הקו שמתלבש בבחי' אריך דכללות העולמות דהיינו בחי' א"ק כו'. ונמצא דבחי' הע"ס הכלולים באוא"ס זהו בחי' האחרונה שבאוא"ס כו'. וי"ל שזהו בחי' מל' דא"ס בכלל כו', והגם דבאוא"ס הבל"ג אינו שייך ע"ס כ"א ספי' עד אין קץ כו'. הענין הוא דהנה נת"ל פט"ז דספי' אין קץ היינו שהן בבחי' בלי גבול, אמנם השערת ההמשכה שבבחי' גבול י"ל שזהו בחי' המל' שבא"ס הבל"ג כו' (עמשי"ת לקמן פ' ומשם יובן כאן), (וביאור הענין י"ל עפמ"ש במ"א שהמל' נק' רגל לפי שבה וע"י ההמשכה מעולם העליון לעולם התחתון דהיינו ההמשכה ממהות למהות וכמו מאצי' לבי"ע כו', דכמו"כ י"ל באוא"ס שלפני הצמצום דההשערה להיות ההמשכה שבבחי' גבול זהו בחי' מל' כו').

קיצור. והדוגמא מזה למעלה דקודם הצמצום הי' אור הא"ס מאיר בגילוי על הע"ס הגנוזות, והצמצום הי' בב' ענינים, סילוק אור הא"ס ושיהי' אצילות ספירה אחת פרטיות. דהנה שרשי האורות הן מעין בחי' אור הא"ס. והו"ע מין הכנף, וי"ל שזהו בחי' האחרונה שבהאור, כי ענין התכללותם באוא"ס הוא שהאוא"ס הבל"ג שיער בעצמו להאיר בבחי' גבול, והשערה זו היא בחי' מל', והי' הכל כלול באור הא"ס כו'.

כח) והנה הצמצום שהי' באוא"ס הוא שנתעלם האור שבבחי' א"ס ונשאר רק בחי' השערה הנ"ל, דהיינו התכללות הע"ס הגנוזות שזהו בחי' היותר האחרונה שבאוא"ס והיא בחי' נקודה לבד לגבי האוא"ס הבל"ג והיא בחי' מל' שבא"ס כו'. אמנם הנקודה הראשונה שהתחיל להתגלות לאחר הצמצום והיינו בחי' הראשונה שבע"ס היא בחי' החכ' כו' (וזהו צמצום הב' להיות החכ' בחי' ספי'