מג

עליון שלמעלה הרבה מהשכל המושג כו' (וי"ל דכח עליון הוא כח נעלם והוא העצמי של האו"פ כמו שהוא בשרשו ומקורו, וחיות כללי הוא אור מתגלה והוא בחי' או"מ כו' וי"ל שזהו בחי' יחידה וחי' כו').

קיצור. הנה מ"ש בסש"ב דבכל תיבה יש כח עליון וחיות כללי העולה על כולנה כו' והיא מחברתן ומצרפתן, זהו למעלה מהאור שכל המושג המלובש בהתיבה, דכח המצרף הוא מחכ' ושרשו מעצם הנפש כו'.

כז) וי"ל הדוגמא מזה בע"ס הגנוזות הכלולים באוא"ס לפני הצמצום שהיו בבחי' אחדות דאז הי' בהם גילוי אור כו' כמשנת"ל פכ"ג וכ"ה, הנה לבד האור שהי' בהם בבחי' אור פנימי כו' (שזהו הכוונה העליונה שיש באצי' הע"ס ובמה שהן עשר דוקא כו' וכמשנת"ל פכ"ה), עוד זאת הי' בהם בחי' האור כללי העולה על כולנה כו', די"ל שהי' מאיר עליהם בגילוי האור שבבחי' אוא"ס שהוא בבחי' בל"ג ממש כו', וע"י הצמצום להיות נמשך ספי' אחת לבדה הנה לבד בחי' מיעוט דהאו"פ עוד זאת הי' בחי' הסתלקות והתעלמות האור העולה על כולנה כו'. והנה במשל דתי' ברוך הנ"ל כשמפרידין אות א' מהתיבה הרי מסתלק ממילא האור העולה על כולם ג"כ, ולמעלה הן ב' צמצומים הא' צמצום הא"ס והוא שהאור שבבחי' א"ס נסתלק ונתעלם שנכלל בעצמותו כו', והב' הצמצום בשרש ומקור הקו להיות נמשך ספי' אחת לבד לא בהתערבות כולם יחד כו'. וי"ל דכשהי' מאיר האור הבלי גבול ממש היו הע"ס הגנוזות בטלים לגמרי כביטול זיו השמש בשמש כו' כמשנת"ל פי"ח, וע"כ הי' תחלה הצמצום בחי' התעלמות האור הבל"ג

ואח"כ הצמצום בהע"ס הגנוזות כו'. והענין הוא (עמ"ש בלק"ת בהבי' הב' דשחורה אני ספ"א), דהנה נת"ל פט"ז דע"ס הגנוזות הן בבחי' עליית הרצון שעלה ברצונו הפשוט להאציל כו' והא"ס הבל"ג זהו מה שלמעלה מעלות הרצון ושם הן ספי' עד אין קץ כו', ונת' שם שזהו שרש ומקור דסוכ"ע וממכ"ע הכלולים באוא"ס ב"ה וכמ"ש מזה באורך בדרוש יו"ט של ר"ה, רס"ו. והנה האור דממכ"ע ה"ה נמשך מבחי' אור הסובב, ולפי המבו' כאן צ"ל דאין זה מבחי' אור הסובב ממש (היינו בחי' חיצוניות דהאור הבל"ג כו'), כ"א שכלול בהאור הסובב כו', אבל מ"מ ה"ה בבחי' התכללות ובבחי' התאחדות ממש באוא"ס ב"ה. וכמ"ש במ"א בענין הציצית שהן מין כנף דעם היות שאינן מהכנף ממש דהכנף הוא מהטלית שזהו בחי' לבוש מל' בחי' סוכ"ע כו', והל"ב חוטין דציצית שהן ל"ב נתי' חכ' דבשרשן הן הע"ס הגנוזות שרש בחי' ממכ"ע אינן מהכנף ממש שהוא בחי' אוא"ס הבל"ג כו', מ"מ ה"ה קשורין ומיוחדי' בהכנף והן מין כנף כו' (והיינו שאין זה כמו שרשי הכלים הכלולים באוא"ס דעם היות שזהו ג"כ א"ס ממש ה"ה בחי' אותיות

לבד כו', אבל שרשי האורות ה"ה בחי' אורות כו'. וי"ל דכמו באצי' בבחי' או"כ אומר בת"ז איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד שנא' ב"פ חד, ומבו' בכ"מ שאינו דומה היחוד דכלים להיחוד דאורות, דיחוד הכלים עם האורות הוא כמו שני דברים המתייחדים, אבל יחוד האורות במאציל עליון הוא בבחי' יחוד ודביקות ממש עד שהאור הוא מעין המאור כו'. וכמו"כ י"ל בשרשן ומקורן באוא"ס שלפני הצמצום דהע"ס שהן שרש ממכ"ע ה"ה קשורין ומיוחדים באור הסוכ"ע וה"ז מעין המאור, דהגם שזהו בחי'