מ
כבר נודע הכוונה בענין הספי' שיהי' בחי' או"פ בגין דישתמודעון בי' כו'. גם כמשי"ת לקמן דמאצי' חו"ב הוא שיהי' השגת אלקות בעולם, ואצי' המדות הוא שיהי' הרגישות אלקות כו'. ועמ"ש בהבי' דוהניף דבהתכללות הספי' מאיר בהם בחי' אוא"ס שלימותא דכולהו כו', י"ל דהיינו שיהי' בהם הגילוי כמו שהוא בשרשי האורות כו'. וע"פ הנ"ל יובן המשנה דכל מחלוקת שהיא לש"ש, דהנה ידוע שיש ב' מיני התחלקות, הא' התחלקות שהיא סיבת ההתכללות והיינו בהתחלקות הספי' במדרי' פרטיות שזהו סיבה להתכללות הספי', וכמשנת"ל שבאם הי' ההתגלות שלהם כמו שהן בשרשן לא הי' ענין ההשתל' וההתכללות כו', רק ע"י הצמצום בהע"ס שנמשכו ספי' פרטיות ובבחי' מיעוט האור ה"ה משתלשלים זמ"ז ויש בהם התכללות כו'. וז"ע מחלוקת שהיא לשם שמים דהיינו כפי אמיתית הכוונה להיות בחי' ההתכללות כו'. וגם פי' לשם שמים דשם הוא בחי' מל' ושמים בחי' ז"א כנודע, ובכדי שיהי' בחי' משפיע ומקבל והיינו דז"א הוא בחי' משפיע ומל' בחי' מקבל זהו דוקא ע"י התחלקות הספי' במדרי' פרטיות כו'. וההתחלקות הב'
הוא שההתחלקות היא סיבת הפירוד, והוא כמו ההתחלקות דספי' דתהו שנמשכו כמו שהן בשרשן בבחי' ריבוי אור ונמשכו להיות בבחי' מציאות דבר, שעי"ז נעשה הפירוד בבחי' ענפין מתפרדין שא"א להיות ההתכללות ואדרבה אינם סובלים זא"ז כו'. וזהו מחלוקת שאינה לש"ש שאין זה כפי הכוונה ועי"ז נעשה הפירוד בין שם לשמים כו'. וזהו כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים שיהי' בבחי' קיום מאחר שזהו תכלית הכוונה כו', וגם שע"י התכללות מאיר גילוי אור עליון יותר שז"ע הקיום ע"י הגילוי דעצמות אוא"ס ב"ה, אבל מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים מאחר שזהו היפך הכוונה, וגם מחמת הפירוד בהכרח שיתבטל וכמו בתהו כו'. ואו' איזה הוא מחלוקת הלל ושמאי שזהו מחלוקת שע"פ התורה שהיא בחי' התחלקות דתיקון כו'. וגם ענין מחלוקת דהלל ושמאי הכל הוא בבחי' היחוד דז"א ומל' רק המחלוקת היא אם היחוד הוא בדרך מלמטלמ"ע שז"ע שמאי מל' השם אורחותיו או בדרך מלמעלמ"ט שזה"ע הלל בחי' חסד כו'. ומחלוקת זו סופה להתקיים שעי"ז נעשה היחוד דז"א ומל' (וכן התכללות הע"ס בכלל כו') שזהו
עיקר המכוון כו'. וגם להוי כדין וכדין כו', שלעתיד יהיו ב' המדרי' וכמ"ש בלק"ת ד"ה ושמתי כדכד. ומחלוקת שאינה לש"ש היא מחלוקת קרח ועדתו שכל כוונתו הי' להפריד בין שם לשמים כו', וזהו שנק' אנשי שם ע"ד ונעשה לנו שם שנא' בדור הפלגה שרצו להפריד בין ז"א ומל' כו'. ואין סופה להתקיים להיות שזהו היפך הכוונה כו', וגם כי לא ידח ממנו נדח כו' ובהכרח להתברר כו'. וזהו שבמחלוקת שלשם שמים נא' ב' צדדים הלל ושמאי שזהו ב' אופנים בענין היחוד כו', אבל במחלוקת שאינה לש"ש נא' רק קרח ועדתו שרצו להפריד כו', וע"כ אין סופה להתקיים כו', אבל מחלוקת שלשם שמים סופה להתקיים שזהו תכלית הכוונה כו'.
קיצור. י"ל עוד משל כמו ענין שכלי שמובן בריבוי פרטים דוקא, והמשפיע שיודע את כל הפרטים יודע את השכלי, ובהתגלות אל המקבל הרי כל פרט בפ"ע שבכ"א יש חלק ועצם השכלי הוא בבחי' מיעוט האור, אפילו אם המקבל מבין קצת את השכלי, וגם כשנתגלו כל הפרטים הרי אצל המשפיע בעצמות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.