לד

וישכנו כולם יחד כו'. אבל איך נא' שהן בבחי' פשיטות (שיהי' ההתערבות שלהם מצד הפשיטות שזהו כמו דבר א' כו'), מאחר שהן עכ"פ ע"ס עשר ולא תשע כו' (ובבחי' חכ' וחסד כו' באיזה אופן שהוא כו') א"כ ה"ז הגבלה, והגבלה ופשיטות ה"ז ב' הפכים כו'. אך הענין הוא דהנה נת"ל פט"ז דע"ס הגנוזות עם היות שהן שרש ומקור הגבול אין זה בחי' כח הגבול שבא"ס, דהע"ס הן ש' הוי' וכתי' אני הוי' הוא שמי שמי המיוחד בי כו', ומאחר שהן בבחי' יחוד ודביקות ה"ה בבחי' פשיטות דהדביקות בהמקור מחייב שיהי' כמו המקור כו'. וא"כ הע"ס הגנוזות שהן בבחי' יחוד ודביקות באוא"ס הרי צ"ל בבחי' פשיטות, רק מפני שהן בבחי' גילוי (היינו שכללות האור הוא בבחי' גילוי בעצמותו ית'), וכל גילוי בהכרח שיהי' בו ספירות כו', ויש ב' אופנים בהגילוי (והכל בעצמותו) אם שהגילוי הוא בבחי' בל"ג שגם בגילוי זה יש ספירות רק שהן בבחי' ספירות אין קץ כו', או שהגילוי הוא להאיר בגבול שבגילוי זה הספירות הן בבחי' ע"ס כו' וכנ"ל פי"ז, ולהיותם בבחי' דביקות באוא"ס והספירות שבהם הוא מצד

הגילוי כו', ע"כ הע"ס הן ג"כ בבחי' פשיטות כו' (הגם שזה שהן בבחי' ע"ס אין זה רק מצד הגילוי לבד, דזה שהגילוי מחייב שיהי' ספירות ה"ז בבחי' ספירות אין קץ (וכבר נת"ל פרק הנ"ל, דבספי' אין קץ הספי' גופא הן בבחי' פשיטות כו', וית' עוד לקמן פ'), אבל זה שהן בבחי' ע"ס אין זה רק מצד הגילוי כ"א מה שהכוונה הוא שיהי' ע"ס וכמשי"ת בפרק כ"ז שזהו מה ששיער האוא"ס להאיר בבחי' גבול כו'. מ"מ מאחר שכ"ז הוא בבחי' יחוד ודביקות בהעצם, וזה מחייב שיהיו בבחי' פשיטות כמו העצם כנ"ל וגם הם בבחי' התכללות בעצמותו ית', וכנ"ל פי"ט שעש"ז נק' גנוזות שהן כלולים ומיוחדים בעצמותו ית', שההתכללות מחייב העדר המציאות שלהם, וידוע דענין ההתכללות הזאת היא עד"מ כח האש שבאבן החלמיש (ועמשי"ת לקמן פ' ועמשנת"ל פט"ז), וע"כ הגם שהן בבחי' ע"ס ה"ה בתכלית הפשיטות ובתכלית האחדות וההתערבות כו'). וע"ד אדם קדמון דידוע הקושיא שזהו שם מורכב מב' ענינים הפכים דאדם מורה על החידוש וקדמון הוא בלתי מחודש וא"כ מהו שם אדם קדמון. ונת' במ"א שזהו בחי' מח' הראשונה

על העולמות שעלה באוא"ס קדמון לכל הקדומים כו', ולהיות שזהו בחי' אדם שעלה באוא"ס קדמון לכה"ק ג"ז הוא בבחי' קדמון, דהרי בצלם אלקי' עשה את האדם שזהו גם באדם שלמטה וכ"ש בבחי' אדם העליון בחי' א"ק שהוא בצלם אלקי' שחשב מח' זו כו', וזהו ש' א"ק דעם היותו בבחי' אדם מ"מ ה"ה בבחי' קדמון כו' (ומבו' במ"א דבחי' א"ק עם היות שכלול שם כל דבר בפרט וכמא' צופה ומביט כו', מ"מ אין שם התחלקות כלל אפי' בהעלם, וכמו הרקיע שמתחלק למעלות והוא עצם א' כו'). ועד"ז יובן כאן במכש"כ בהע"ס הגנוזות כמו שהן באוא"ס שלפני הצמצום דעם היותם בבחי' ע"ס מ"מ הם בבחי' פשיטות והן בבחי' התערבות והתאחדות ממש כו', שהרי גם בחי' מו"ס היא בבחי' פשיטות לגבי בחי' ח"ע דאצי', וכן אור החכ' הוא בבחי' פשיטות לגבי כלי החכ' כו' וכמשנת"ל פי"ד, וכ"ש באוא"ס שלפני הצמצום הרי שרשי האורות הן בבחי' פשיטות ממש כו'.

קיצור. ולכאורה איך הע"ס הגנוזות בבחי' פשיטות לגמרי מאחר שהן עשר, הענין להיות שהן שרשי האורות ה"ה בבחי' דביקות בהעצם וכמו העצם.