לג

היתרון בהארץ בבחי' ההעלאת מ"ן שבכח עצמה להיותה בחי' מדבר כו'. ומרע"ה הי' בחי' מ"ה שלא רצה בשום תענוג רק בעבודה תמה הנ"ל, ורצה להביאם ג"כ למדרי' זו. וז"ש וראיתם את הארץ כו', וחשיב ארץ ערים ועם שהן מדבר ישוב ושדה, ארץ מדבר וערים מקום ישוב בנ"א, ועם הם מדרי' פחותה שההשגה היא מעט כו', ובכולם אומר מה שהכוונה שיהיו בבחי' ביטול דמדבר כו'. והמרגלים לא רצו בהכנעה וביטול זה וע"כ הוציאו דיבת הארץ כו'. אך כוונת משה הי' להיות בחי' ביטול הנ"ל ושילוח המרגלים הוא בבחי' המשכת מ"ד להיות העלאת מ"ן דהארץ מצ"ע, וזהו ויתורו להיות בזה יתרון כו'.

קיצור. והנה בתורה יש מדבר ישוב שדה, וי"ל מדבר פנימיות התורה בשרשה מבחי' חכמה דע"ס הגנוזות, והו"ע תענוג עצמי הבלתי מורגש (ע' לקמן פ' בענין החכ') וישוב תורה שבהשגה, ושדה כוונת המצוות. ושרש מעהמ"צ בקבעמ"ש הוא בבחי' מדבר, וזה"ע ארץ כנען, רק תחלה צ"ל המשכת מ"ד בחי' גילוי (והו"ע תלמוד מביא לידי מעשה כו'). ובזה ית' ענין שילוח המרגלים וענין ויתורו ל' יתרון כו'.