לא

שמיעה כו' (ולכאו' זהו יותר מבחי' התאחדות והתערבות הנ"ל שהרי כל כח פועל פעולה הפכית כו'. דלעיל נת' דענין ההתערבות הוא רק מה ששוכנים יחד ואינם ניכרים זמ"ז מפני שאין בהם ציור כו', אבל כ"א הוא כמו שהוא בעצם מהותו כו', וכאן הרי כח הראי' פעל פעולה הפכית דכח השמיעה כו'. וי"ל שזהו ג"כ רק פשיטות הציור וההגבלה, שהרי מ"מ הי' כאן ראי' ושמיעה, והי' מהכחות עצמים דכח הראי' וכח השמיעה כו'. ומה שראי' תופס דבר גשמי ושמיעה תופס דבר רוחני ה"ז הציור בהם כו', ובפשיטות הכחות העצמיים היו רואין את הנשמע כו'. ומ"מ קשה לומר כן שהרי מהות ענין ראי' ושמיעה מה שמחולקים בעצם מהותם הוא שראי' תופס מהות ועצם הדבר, ושמיעה תופס רק מציאות הדבר, וזהו מה שהכחות האלו כשבאים בכלים שלהם הראי' תופסת דבר גשמי דוקא ושמיעה דבר רוחני, שזהו לפי מהות העצמית שלהם שראי' תופס מהות הדבר ע"כ תופס דבר גשמי להיות שבזה הוא תפיסת המהות ושמיעה תופס דבר רוחני שהו"ע המציאות כו'. ונמצא מה שמחולקים שזה תופס דבר גשמי וזה רוחני ה"ז התחלקות בעצם המהות

שלהם כו'. ובמ"ת שהיו רואין את הנשמע היינו שהראי' תפס את המציאות ושמיעה תפס מהות הדבר כו' (דכפשוטו שראו את הקולות ה"ז רק בהציור, ולפי הנ"ל ה"ז במהות הכחות כו'), וא"כ ה"ז התחלפות הכחות. אך לפ"ז אינו מובן מהו היתרון במה שראו המציאות כו'. הנה במ"א מבואר ענין רואין את הנשמע דבחי' הרוחניות המהווה את היש שהוא אצלינו ברחוק היינו רק בבחי' שמיעה והשגה מרחוק הי' אצלם בבחי' ראי' מקרוב, וממילא שומעין את הנראה היינו היש הגשמי הי' אצלם בבחי' שמיעה מרחוק כי כשנגלה הרוחניות נתבטל היש כו', והיינו שראו מהות האין האלקי המהווה שזהו אמיתית הדבר, והגשמי הי' אצלם רק בבחי' שמיעת המציאות שהרי באמת אינו מציאות אמיתי כו' כנודע, וא"כ אין זה התחלפות הכחות. ולכאורה זהו כענין מ"ש בסש"ב ח"ב אלמלא ניתנה רשות לעין לראות כו', וכמ"ש במ"א בענין איזה חכם הרואה שרואה את הנולד מאין ליש כו'. אך לפ"ז הוא כמו בהנשמה בעצם בכח הראי' ושמיעה שבה קודם התלבשותה בגוף ואין כאן גם התערבות הכחות כו'. אמנם י"ל שלפי הנ"ל הפי' דרואין את הנשמע

הוא שההתחדשות היא בכח השמיעה, והוא שכח השמיעה הי' אצלם כמו כח הראי' בבחי' השגת המהות, והיינו לא בחי' ראי' לבד כ"א שהשיגו מהות הדבר, וכמו לעתיד ויבין כל יצור כי אתה יצרתו כו', ועמשית"ל פ'. וצ"ל דבמ"ת הי' גילוי מבחי' עצמות א"ס שלמעלה מע"ס הגנוזות, וי"ל שהו"ע טל תחי' כו', ועי"ז הי' התכללות הכחות להיות רואין את הנשמע כו'). י"ל דבחי' ראי' ושמיעה דנשמה קודם התלבשותה בגוף שהוא בחי' ראיית המהות והשגת המהות (וכמו השגת הנשמות בג"ע), הנה זהו בהאור דהשתל', והיינו בההארה האלקית שבא בבחי' התלבשות בעולם כו' (ובאצי' י"ל שזהו רק בהארה מאורות דאצילות לא בעצם האור מאחר שיצאו ונפרדו מהכלים כו'). אבל עצם האור ובד"כ באוא"ס שלמע' מהתלבשות בעולמות הוא בבחי' ידיעת המציאות לבד כו'. וענין רואין את הנשמע הוא ראיית מהות עצם האור, ושומעין את הנראה שההשגה היא בבחי' השגת המהות, וענין ההתערבות הוא שכל כח אינו מוגדר במהותו דוקא והוא כענין אחליפו דוכתייהו כו' שנת"ל שזהו מצד פשיטת מקורם כו', וה"ז יותר מענין ההתאחדות כו'.