ל

בהם מדרי' הפכים כמו חו"ג שהן כמו אש ומים (וכן חו"ב ג"כ כו'), ובאמת הרי כל כח כמו שהוא עצמי ה"ה בתוקף ביותר ואיך הם כלולים בבחי' עירוב והתאחדות זע"ז. הנה באמת זהו למעלה מהשגה, אך זה נראה ונרגש בחוש השכל שהן שם בהתאחדות כו' (ואפ"ל דענין ההפכיות הוא רק בהתפשטות הדבר שבא בבחי' ציור מוגבל וה"ה הפכי מציור זולתו, אבל העצם שאינו בא עדיין בציור אין שם ענין ההפכיות. וכמו אש ומים שהאש חם והמים קר ה"ה הפכים זמ"ז וא"א להם להתערב וכאשר מתערבים ה"ה מתגברים זע"ז או שהאש לוחכת המים או המים מכבין את האש כו'. וזהו בהתפשטות האש והמים שהן בציור חם וקר, אבל בעצם היסודות הרי נודע דהאש היסודי אינו חם שהרי הי' שורף את העולם כו', וכמו"כ המים היסודי אינו קר כו'. וע"כ עם היות שהן עצמיים ואם היו נמשכים (להיות בבחי' מציאות) כמו שהן בעצם הי' בהם תוקף החום והקור ביותר ולא הי' בהם התחברות כלל וכלל כו', מ"מ כמו שהן בעצמותן הרי אין בהם חום וקור כלל וע"כ אפשר שיתחברו ויתערבו זע"ז כו'. וענין ההתערבות אין זה שהן כלולין זמ"ז

רק שישכנו יחד שאין האש בפ"ע והמים בפ"ע כו', אך זהו לפי השגתינו וידיעתינו שאנו יודעים ההפכיות דאש ומים רק בחום וקור ואנו שוללים זה מהכחות העצמיים כו'. ועיקר הענין הוא שנא' דענין ההפכיות הוא רק בהתפשטות הדבר שזהו ציור הדבר, והעצם בהיותו מושלל מכל ציור עם היות שזה כח האש וזה כח המים יכולים לשכון יחד כו'), שהרי גם בבחי' א"ק וגם בבחי' עקודים הרי כולם עקודים בכלי א' כו', וכ"ש באוא"ס שלפני הצמצום כו'. והעיקר הוא לפי שאינם שם בבחי' מציאות כו' (וכמו אור שכל מופשט שיוכל להתערב עם אור שכל הפכי ממנו, וכמו שני חכמים שתופסים אור שכל א' זה באופן כך וזה באופן אחר, הנה כאשר אומרים את השכל לפ"ע כח חכמתם העצמי שבא בבחי' הפשטה ובעומק הענין אינו ניכר עדיין במה שהן מחולקים זמ"ז ויכולים לערבם יחד (והחכמים עצמן שיודעים עומק הענין ופנימיותו ה"ה מחולקים ומובדלים זמ"ז, אבל בהתגלות אינו ניכר עדיין ההבדל שביניהם ויכולים להתערב כו'), וכאשר בא אור שכלם בלבושי השגה אז ניכר איך שהן מחולקים זמ"ז שזה תופס הענין כך וזה כך

כו', וכמו אור שכל היולי שיוכל לבוא בהשגות שונות כו', וכמשנת"ל בענין שמאי והלל שקיבלו שניהם מרב א' כו'. ומכ"ז יובן הדוגמא באוא"ס ב"ה דעם היות שיש שם בחי' חכ' ובינה וחו"ג כו', מ"מ מצד העדר המציאות שלהם ה"ה מעורבים ומיוחדים זע"ז כו'). והמשל בזה ידוע מכחות הנפש שבודאי נמצאים כלולים בעצם הנפש ושם ישכנו כולם יחד, דכמו שהן בהתגלות הרי כל כח הוא בכלי מיוחדת וכמו כח החכ' במוח החכ' וכח הבינה במוח הבינה וראי' בעין כו', וכמו שהן בעצם הנפש הרי ישכנו כולם יחד כו'. ועם היות שהן כחות מובדלים זמ"ז זה בבחי' אש וזה בבחי' מים ומ"מ ה"ה כולם ביחד כו', והיינו להיותם שם בתכלית הזכות והרוחניות לא מיני' ומקצתו כלל מכמו שהן אח"כ בהתגלות ואינם במציאות ניכרת עדיין וע"כ שוכנים כולם יחד כו'. וכמו"כ יובן בענין הע"ס דעם היות דבהתלבשותן בכלים ה"ה בבחי' חו"ג מובדלים זמ"ז, מ"מ בעודן כלולים באוא"ס ב"ה ה"ה בבחי' הדקות והרוחניות לאין קץ מכמו שהן אח"כ ולכן אין שם התחלקות כל בחי' בפ"ע כ"א כלולים כולם כא' כו'. ולכן במ"ת שהי'

הגילוי מלמעלה מהשתל' ובנפש הו"ע התגלות הכחות עצמיים, היו רואין את הנשמע ושומעין את הנראה שלא הי' התחלקות בחי' ראי' מבחי'