כו

להאציל שבאוא"ס שלפני הצמצום כו', והוי' הא' הוא קודם עלות הרצון כו'. וי"ל דהוי' הב' שהוא הוי' דסדר השתל' הנה כמו שהוא באוא"ס שלפני הצמצום הו"ע שרשי ההויות כמו שכלולים בהרצון והוא שרש דממכ"ע הכלול באוא"ס הבלי גבול כו' כנ"ל, וש' הוי' א' הוא בעצם הרצון שלמעלה משרשי ההויות הכלולים כו'. אמנם באמת הכל א' הוא דבכלל שרשי ההויות הכלולים כו' הוא גם בחי' הרצון מה שעלה ברצונו להאציל כו', דבד"כ זהו בחי' שרש דממכ"ע כו', והוי' הא' שהוא השרש להיות עולה כך כו' הו"ע רעדכ"ר שזהו עצם הרצון הכולל הכל כו', והוא בעצם שרש ומקור בחי' הסוכ"ע כו', וה"ז כמ"ש בד"ה ביום הזה יכפר דרוה"ר פ"ד דצור הוא שרש ומקור לכל שרשי ההוי"ה (וזה"ע ש' הוי' הא' בחי' רעדכ"ר כו') ושרש ההוי"ה הוא בו בהעלם בכח ולא בפועל כו', וזהו בחי' ש' הוי' הב' היינו בחי' שרש ומקור האור דממכ"ע הכלול בעצם הרצון כו'. ולפ"ז בחי' ע"ס הגנוזות שבשרש ומקור הקו הו"ע ש' הוי' כו', ואין זה כמו השמות דרשימו, דש' הוי' הוא שם העצם שמיוחד כו' (וגם לפמ"ש במ"א דענין שם

העצם הוא שהוא בחי' בלי גבול ניחא ג"כ שה"ה בלי מה לגבי ע"ס דכלים כו'), והוא בחי' ש' הוי' השייך לסדר השתל' כו', והאוא"ס הבל"ג ממש זהו ש' הוי' הא' בחי' רעדכ"ר כו'.

קיצור. והע"ס הגנוזות שהן שרש הגבול היינו גבול דאורות, והן ש' הוי', וזהו ויקרא הוי' הוי', הא' קודם עלות הרצון, והב' בעלות הרצון, והיינו דשם הוי' הא' הוא בעצם הרצון והוא האוא"ס הבל"ג שרש בחי' סוכ"ע, והב' הוא שרשי האורות הכלולים באוא"ס, והוא שרש בחי' ממכ"ע).

יז) ואפ"ל שזהו פי' נעשה אדם בצלמנו כדמותנו דקאי על בחי' אדה"ע דאצי', דע"ס דאצי' הן בחי' ציור אדם גולגלתא מוחא כו'. הנה בצלמנו היינו מבחי' ע"ס הגנוזות במאצילן שמהם נמשכו האורות דע"ס שהן בחי' נשמה של אדם דאצי' וכמא' וההוא נביעו איהו כנשמתא כו', כדמותנו בחי' הרשימו שממנו שרש הכלים דאצי' שהם בחי' גופא כו', אכן האוא"ס עצמו לא שייך בו בחי' אדם כי לא אדם הוא כו'. ובהבי' דששים המה מלכות כת"י הר"פ ז"ל כ' וכל ספי' לא שייך לקרוא בעצמותו ומהותו רק בבחי' אור א"ס שם שייך לקרוא בשם ספי' אבל לא בבחי' ע"ס כי גם בבחי' אור א"ס אין מספר כו', אבל במהו"ע לא שייך שם ספי' כלל עכ"ל. נשמע לפ"ז דגם באוא"ס הבלתי מוגבל שלמעלה מהקו שייך ספירות, רק במהו"ע המאור לא שייך שם ספי' כלל, והיינו להיות שהאור הוא בחי' גילוי וכל גילוי הוא ע"י ספי' ולכן שייך ספי' גם בהאור הבל"ג כו'. ומ"מ מספר ע"ס הגנוזות י"ל דלא שייך רק בשרש הקו שם שייך לומר ע"ס הגנוזות שזהו בחי' ממכ"ע כמו שהוא בשרשו ומקורו באוא"ס ב"ה, דלהיות דאור

הממכ"ע הוא בבחי' ע"ס ע"כ גם בשרשו שייך לומר ע"ס הגנוזות כו', משא"כ באוא"ס הבל"ג בחי' שרש ומקור דאור הסוכ"ע לא יש מספר לספי' כו', והיינו שהן בבחי' ספירות עד אין קץ והספי' גופא הן בבחי' פשיטות לגמרי, שז"ע בלי גבול שאין הגבלה ומספר לספירות והספירות עצמן הן בבחי' בל"ג דהיינו שהן בבחי' פשיטות כו' (ועמשי"ת לקמן פ'). וכידוע בענין אנת הוא חד ולא בחושבן דלהיותו חד בעצם ע"כ הוא לא בחושבן דהיינו בהתפשטות אין שיעור (שז"ע ספי' אין קץ כו')