כד

חסד עולם דז"א, ומ"מ יכול להיות אחליפו דוכתייהו אור הגבו' בכלי החסד, שהרי בע"ק אע"פ שיש שם חו"ג אמרו לית שמאלא בהאי עתיקא והכל ימין כו', ולכן אור הגבו' עם היות שהוא בבחי' גבו' מ"מ מצד שרשו מגבו' דעת"י יוכל להיות בכלי החסד כו', וכנ"ל בענין שמאי והלל שיש מקולי ב"ש מצד שכל והשגת הרב שהוא בבחי' פשיטות לגביהם וע"כ יכולים להתחלף הסברות כו'. וא"כ מה שהאורות נק' בלי מה בלי מהות היינו שלגבי המהות דע"ס שהם הכלים הם בבחי' בלי מה, עד שיכולים להתחלף והכלים עצמן אינם משתנים ומתחלפים כו' וכנ"ל במשל דשמאי והלל כו', דשרש הכלים נמשכו מהרשימו שהוא שרש כח הגבול, אבל מו"ס דעתיקא נמשך מהקו שהוא בחי' האור שהוא הארת אור א"ס ב"ה ולמעלה מעלה ממהות הכלים עד שנקראו אצלן בלי מ"ה, ועכ"ז הן אורות דע"ס ממש, היינו שגם בהאורות יש ע"ס ממש ושייכים רק בבחי' הקו וחוט הנמשך מאוא"ס ב"ה.

קיצור. ויובן זה למעלה ממשארז"ל שתוק כך עלה במח', והרי יש שם טעם כמוס, והוא למעלה מן החכמה לגמרי לגבי אור החכ' דאצי', כמו שהשכל דנשמה קודם התלבשותה בגוף הרי שכלה והשגתה הוא למע' מהשכל לגמרי לגבי שכלה כמו שמתלבשת בגוף. ומ"מ ה"ז שכל וחכ' ומקור לחכ' הגלוי', ומפני שגם המקור הוא חכ' לכן כשהאור הוא בכלי ה"ה כמהות חכ' דהכלי וכמו שהמקור ע"ה חכמה הוא בבחי' פשיטות, כמו"כ האור בעצם הוא בחי' בלי מ"ה לגבי הכלים (דאין ערוך דהאור אינו כמו אין ערוך דכלים) ולכן אחליפו דוכתייהו, וא"כ הרי גם האורות הן בבחי' ע"ס והן בבחי' בלי מ"ה לגבי הכלים.

טו) וי"ל שזהו ג"כ ענין ע"ס הגנוזות במאצילן באוא"ס שלפני הצמצום, והיינו שגם בהיות הקו כלול עדיין בהאוא"ס שלפני הצמצום שייך בו ע"ס הגנוזות שהם שרשי האורות כו'. והפרד"ס כ' שהע"ס הגנוזות הן שרשי הכלים, והיינו אם נא' שהאורות דע"ס הם בלי מהות לגמרי כמו האוא"ס שלמעלה לגמרי ממהות ע"ס עכצ"ל דע"ס הגנוזות הם שרשי הכלים. אבל לפמש"כ שגם בהאורות דע"ס י"ל שייכות חכ' וחסד כו', רק שנק' בלי מה לגבי הכלים דע"ס, א"כ ע"ס הגנוזות שלמעלה מהרשימו הם שרשי האורות דע"ס דאצי' כו'. אבל האור א"ס עצמו אפי' האור והגילוי מן העצמות שהוא בבחי' גילוי העצם כו', ה"ה מופשט לגמרי ממהות ע"ס ואינו שייך שם בחי' ספי' כלל כו', וע"ס הגנוזות (אפשר צ"ל וע"ס דאורות) הן נק' בלי מה ובלי גבול לגבי ע"ס דכלים שנאצלו מהרשימו, כי האורות נאצלו ונמשכו מהאור שלמעלה מהרשימו שממנו נמשך הקו, אבל לגבי אור א"ס עצמו הם ג"כ שרש ומקור הגבול כו'. ועפ"ז יש לתרץ מה שלכאו' אינו מובן דבזהר ובאדרא נר' שעתיק הוא ממש מהותו ועצמותו, וא"כ יקשה מדוע

האריז"ל אמר שיש כמה בחי' למעלה מעתיק וכמו א"ק ועקודים שהן למעלה מעתיק דאצי' כו'. ועם היות שיש לתרץ זאת שהרי האריז"ל או' שיש ג"כ בחי' עתיק למעלה מא"ק וכמ"ש בע"ח שער ח' פ"ה ולעילא מגולגלתא דילי' יש כדוגמת עתיק דאצי' כו', הרי גם עתיק דא"ק הוא נמשך מהקו לאחר הצמצום ומק"פ, וא"כ איך נא' שהוא עצמות ממש. גם קשה דבאידרא אמרו בע"י גלגלתא