כב

דלפי שהשגת שמאי היא בבחי' גבורה ע"כ הוא תופס הסברא לחומרא, והלל להיות השגתו בעצם בבחי' חסד ע"כ הוא תופס להיתר כו', מ"מ אם בהסברא עצמה לא הי' בה חו"ג כלל לא הי' ההתחלקות בהשגתם בבחי' חו"ג ממש במציאות כו'. וכמו"כ עם היות שע"י הכלים נעשה בחי' החו"ג, מ"מ הסיבה לזה הוא מה שבשרש ומקור יש בחי' חו"ג בהעלם וע"כ נעשים בבחי' אור החסד ואור הגבו' כו'. ומ"מ יכול להיות אחליפו דוכתייהו וכמו גבי שמאי דעם היות שהסברות שלהם הן בבחי' חו"ג ממש ומ"מ יכולים להתחלף מצד פשיטות מקורם כו'. וענין הב' שההתחלפות הוא רק בהאורות לא בהכלים, שהרי כלי השגתם בעצם אינו משתנה דשמאי כלי השגתו הוא בבחי' גבו' וגבי הלל היא בבחי' חסד, רק שהסברות מתחלפים שזהו האור אבל הכלי אינה משתנית שגם בעת שהשגת הסברא היא לחסד גבי שמאי מ"מ עצם כלי השגתו היא בבחי' גבו' כו' (רק יכול להיות שזהו ע"י התכללות בחי' חסד בגבורה ע"כ ההשגה היא בבחי' חסד כו', ונודע דגם חסד שבגבו' היא בבחי' גבו' וכן גבו' שבחסד היא בחי' חסד כו'). ונמצא שהחילוף הוא רק

בהאורות לפי שעם היותם בבחי' חו"ג ממש מ"מ ה"ה בבחי' פשיטות לגבי הכלים ויכולים להתחלף, אבל הכלים שהן בבחי' חו"ג במציאות ממש אינם משתנים ומתחלפים כו'. והג' שסיבת החילוף הוא ע"י הרב (היינו ע"י הקבלה ממקורם כנ"ל), והרי סברת הרב יש בה ג"כ בחי' חו"ג בהעלם ומ"מ ה"ה בבחי' פשיטות לגבי המקבלים עד שיהי' בהם וע"י ההתחלפות שזהו בהכרח ע"י הפשיטות דוקא שעי"ז דוקא נעשה בהם ההתחלפות כו', הרי הגם שיש בחי' חו"ג בהעלם ומ"מ היא בבחי' פשיטות כזו שיכול להיות מזה התחלפות הסברות כו', ונמצא שגם ענין הפשיטות בזה אינו שהוא בבחי' פשיטות לגמרי ומ"מ הוא בבחי' פשיטות עד שיהי' עי"ז אחליפו דוכתייהו כו'.

קיצור. וגם ממש"א אחליפו דוכתייהו כו' מובן שיש בחי' חו"ג בהאורות, והוא עד"מ שמאי והלל שקבלו סברה אחת ומתחלקת בבחי' חו"ג בכלי השגתן וכאשר שומעים עוה"פ מהרב יכולה להתחלף השגתן מחמת פשיטות שכל הרב, ומ"מ שם דוקא הוא המקור דחו"ג שלהם והחו"ג שלהם הוא בעצם הסברה היינו בהאור מפני שהחו"ג שבהעלם הוא סיבת החו"ג שבהתחלקות, וכן ההתחלפות הוא בהסברות, והוא מחמת פשיטת המקור, הרי שיש שם חו"ג והן בבחי' פשיטות שיהי' משו"ז ההתחלפות כו'.

יד) ויובן זה למעלה ע"ד מארז"ל שתוק כך עלה במח', דלכאו' משמע שאין לזה טעם כלל, אבל באמת חלילה לומר כן שאין זה בדרך עקשות ח"ו, אלא שז"ע טעם הכמוס שלמעלה מהשכל והחכ' וע"פ השכל אין לזה טעם כלל עד שלא הי' לו מקום בשכלו ע"ז ושאל וכי זו תורה וזו שכרה כו'. וזהו ענין האור של החכ' כמו שהוא למעלה מכלי החכ', דעם היותו חכ' וטעם, מ"מ לגבי החכ' והשכל שהוא כלי החכ' נראה כאלו הוא רצון בלי טעם, וא"כ הוא מופשט מגדר כלי החכ' שהוא שכל (והיינו גם מהאור המתלבש בהכלי כי האור כאשר מתלבש בכלי ה"ה כמו הכלי להבין ולהשיג מה שהכלי יכולה להשיג, ועצם האור מופשט מזה הגם שהוא ג"כ חכ' כו'). וה"ז ע"ד כמו השכל שבמוח לגבי השכל שבנפש המשכלת קודם