כא
נוטה לאיסור שהוא מבחי' גבורה, והלל שהי' מצד החסד נוטה להיתר שהוא בחי' חסד, אבל האורות שהוא הסברא שקיבלו מרבם הרי שניהם קיבלו סברא אחת אלא שנשתנה לפי מזג הכלי כו' (י"ל שזהו ע"ד המבו' בענין אור מים רקיע דמיא ניידי ורקיע אגלידו מיא כו', והיינו דמים היא נקודת החכ' שיכולים עדיין להטותה לכל צד כו'. דג' מדרי' אור מים רקיע הן בהשפע שנמשך מן המשפיע אל המקבל, דאור הוא כמו שההשפעה היא עדיין אצל המשפיע בהעלם, ומים הוא כמו שנמשך בהתגלות מן המשפיע אל המקבל, ורקיע הוא כמו שנתפס אצל המקבל כו' וכמ"ש במ"א. כמו"כ בשכל הרב אין בה עדיין התחלקות חו"ג כו', ובהשגה שלהם נעשה התחלקות דחו"ג כפי אופן ההשגה אם מבחי' החסד או כו', ומבו' במ"א שיש בחי' אור מים רקיע עד רום המעלות ובשרשן הן בחי' ג"ר דעתיק וג' ראשין לראשין שהן בחי' אור קדמון וצח ומצוחצח כו'), והנה כשבאים בפעם שני' לשמוע אותה הסברא מפי הרב שהו"ע יציאת האורות מהכלים בכדי לקבל שכל הרב המשפיע, הנה אז בפעם השני' יכולים להחליף אור החסד בכלי הגבו', כי הסברא
שקיבלו מרבם היא (רק) מקור החסדים והגבורות כי עצם הסברא אינה עדיין בבחי' חו"ג (וע"כ יכול להיות שיתחלפו אם בענין זה גופא או בענין אחר כו'. וכמו שאנו רואין בחוש בבעל שכל שמקבל איזה ענין שכלי ומשיגו באופן כך וכך ואח"כ כששומע או לומד עוד הפעם את השכלי הזה ה"ה משיגו באופן אחר, ואין זה שמקודם הטעה א"ע בזה, כ"א מפני פשיטות השכלי יוכל להתחלף להיות בהשגה כזו ובהשגה אחרת כו', ומכ"ש שבענין אחר יכול להיות שישיג לפעמים לחסד ולפעמים לגבו' כו'). ולכן מצינו לפעמים ב"ש מקילין ומאחר שהן מבחי' הגבו' היו צריכים להיות לעולם מחמירין, אך הו"ע שהתחלף אור החסד להיות בכלי הגבו'. וכנודע בענין ד' פרשיות שהן ד' מוחין חו"ב וחו"ג, ולכאו' יפלא איך נחשבים חו"ג שהם מדות בבחי' מוחין. אך הענין הוא כנ"ל שחו"ג שנחשבים למדות היינו כשהאורות בכלים של חו"ג ששם הם מתחלקים להיות חסד או גבו' ע"י מזג הכלי כנ"ל, אבל האורות אין בהם התחלקות חו"ג עדיין, וכמו במשל שמאי והלל הנ"ל שמתחלקים להיות חו"ג בכלים שלהם כנ"ל ולא באורות כו'. ומ"מ
מובן שגם שכל הרב ה"ה עכ"פ מקור בחי' חו"ג שיש בו בחי' חו"ג בהעלם רק שהוא בבחי' פשיטות לגבי שכל והשגת המקבלים שבהם בא החו"ג בבחי' התחלקות במציאות כו', וכמו בד"פ דתפילין הרי הב' מוחין חו"ג עם היותן מוחין ה"ה בבחי' חו"ג עכ"פ, וכמבו' במ"א שזהו בחי' הדעת שהוא ההטי' לחו"ג כו', ונמצא שגם בבחי' הפשיטות אינו בבחי' פשיטות ממש עם היות שעי"ז יכול להיות אחליפו דוכתייהו כו'. והמובן מזה הוא ג' ענינים, הא' דהאורות דחו"ג כשהן בהכלים שלהם ה"ה בבחי' חו"ג ממש, וכמו הסברא כשהיא בהשגת הלל ושמאי ה"ה בבחי' חו"ג ממש, דבהשגת הלל הרי הסברא מחייבת החסד ולהיפך בהשגת שמאי כו', הרי שהאורות הן בבחי' חו"ג ממש כו'. ואין זה כמו משל המים שמשתנים לפי גוון הכלים שגם בעת שהן בתוך הכלי ונראים לפי גוון הכלי ה"ה פשוטים בעצם מהותם כו', אבל כאן הרי הסברא כשהיא בהשגת הלל ה"ה מחייב רק חסד ולא גבו' וכן להיפך בהשגת שמאי כו', והיינו לפי שסיבת בחי' החו"ג שבהאורות אינו רק מצד הכלים לבד כ"א מצד שרש ומקור האור כו', וכמו החו"ג שבהסברא גבי
שמאי והלל הרי הסיבה הוא מפני שגם בסברת הרב יש בה חו"ג בהעלם. ועם היות שבהשגתם נעשה בחי' החו"ג במציאות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.