יט

יב) אך עדיין צ"ל שהרי מ"ש והחכ' מאין תמצא משמע דקאי על כללות החכ' גם בחי' האור דחכ' שהוא בבחי' אין ערוך לגבי אוא"ס כערך יש לגבי אין כו', והרי לפי הנ"ל פ"ח דהקו נמשך מאוא"ס שלפני הצמצום ה"ה בבחי' בלי גבול ולכן האורות הם ג"כ בלי מה בבחי' פשיטות כו', וא"כ איך שייך לומר שהן באין ערוך כו'. אמנם י"ל שגם האורות דע"ס הנמשכים מן הקו אין ר"ל שהן פשוטים לגמרי כמו פשיטות האוא"ס ממש שהרי או' בס"י ע"ס בלי מ"ה כו' הרי גם כמו שהן בלי מה ה"ה בבחי' ע"ס עכ"פ כו', ומצינו ע"ס באורות ג"כ כמו ע"ס דעתיק והרי בעתיק לא יש עדיין בחי' הכלים, וכידוע בענין ואין אלקים עמדי דלעת"י אתמר, דאלקים הוא בחי' הכלים, ובעת"י ואין אלקים עמדי כו'. וי"ל דמה שבעתיק לא יש בחי' הכלים היינו שלא יש שם ענין הכלים כלל לא רק העדר המציאות של הכלים כו', הגם שבמדרי' שלמעלה מעתיק דאצי' כמו בבחי' א"ק מבו' במ"א ונת' ג"כ לעיל פ"י דהעדר הכלים דשם הוא רק בבחי' העדר המציאות כו', והיינו שגם בא"ק יש מציאות הכלים רק שמפני תוקף האור

והגילוי הן בבחי' העדר המציאות כו', מ"מ בבחי' עתיק י"ל ששם לא יש ענין הכלים כלל, דהרי א"ק הוא בחי' אריך דכללות העולמות וכמ"ש בלקו"ת בהבי' דמוצאיהם בשם המ"ח, אבל בחי' עתיק שהוא בחי' תחתונה שבמאציל (וכמשי"ת דשרשו למעלה מבחי' א"ק) י"ל דשם לא יש ענין הכלים כלל כו', וא"כ הרי הע"ס דעתיק הן בבחי' האור כו'. וכמו"כ בעקודים אי' בע"ח שהן עשר אורות בכלי א' כו', הרי שיש ע"ס בהאורות עצמן גם כמו שהן עקודים בכלי א' כו'. ובאמת אם היו האורות בבחי' בלי גבול ממש לא הי' אפשר להיות כלל התלבשות האורות בהכלים, שהרי זה דבר מוסכם שכל גוף שהוא בבחי' גבול א"א שיהי' בתוכו בבחי' התלבשות אור וחיות הבלתי מוגבל, והרי הכלים הן בבחי' גבול שהרי יש מציאות ספירות באצי' שהן בבחי' מציאות חכ' וחסד כו', ובהכרח שזהו בבחי' הכלים עכ"פ (וכמ"ש בת"ז וכמה גופין כו', ואתקריאו בתקונא דא חסד דרועא ימינא כו'), הרי הכלים הן ודאי בבחי' מהות ומציאות ספירות ממש (עם היות שהן אלקות ממש מ"מ ה"ה בבחי' מציאות והוא מה שאלקות נעשה בבחי' מציאות כו'

וכמ"ש בעה"ק והגבול הנמצא ממנו תחלה הן הספי' והיינו הכלים כו'), ואם נאמר שהאור הוא בבחי' בל"ג ממש איך אפשר שיתלבש בהכלים בבחי' אור פנימי כו'. והנה במ"א מכריחים מזה דהגבול דכלים הוא שהן רק כח הגבול לא גבול ממש, והוא דעם היותם בגדר מיוחד דחו"ג מ"מ אין סוף להתפשטותן כו', הרי שהן בגדר מיוחד דחו"ג עכ"פ. וענין מה שהן רק כח הגבול הוא לשלול שבאצי' אינם מגבילים והחסד עד"מ הוא בבחי' בל"ג, מ"מ ה"ז בבחי' הגבלה דחסד כו'. וגם מאחר שפועלים בהאור דכשיומשך חוץ לאצי' יהי' בבחי' הגבלה דלולא כח המגביל שבאצי' הרי היו בבחי' בל"ג גם חוץ לאצי' כו', ממילא בהכרח שגם באצי' פועלים איזה הגבלה, והוא שהגם שא"ס להתפשטותן מ"מ יהי' התפשטותן רק באצי' לבד כו'. וכנודע ההפרש בין האוא"ס שלפני האצי' ובין האוא"ס שבאצי', דאוא"ס שלמעלה מאצי' הוא שנמשך ומתפשט בכל העולמות ואוא"ס שבאצי' הוא שמתפשט רק באצי' לא חוץ לאצי' כו', ובכדי שיהי' גילוי האצי' בבי"ע הוא ע"י גילוי אור עליון שלמעלה מאצי' כו', וכמו בקרי"ס שהי' התחברות אצי' עם בי"ע כתי' ויולך ה' את הים ברוח קדים מבחי' קדמונו של עולם כו', וכן בנשמות כשנמשך לפעמים נשמה דאצי' בבי"ע