יג

באצי' כו'. אבל מ"מ גם כמו שהן באצי' הן בבחי' מציאות מדות וכחות כו', אבל האורות אינם בבחי' מציאות מדות שה"ה הארה מאוא"ס המאציל שאינו בגדר מדות כלל כמו"כ ההארה ג"כ אינו בגדר מדות כו'. וכידוע דשרש האורות הן מהקו דשרש המשכתו הוא מהאוא"ס שלפני הצמצום וכמ"ש בע"ח המשיך קו דק מאור העליון כו', והגם דהמשכת הקו הוא ע"י הצמצום דכללות התהוות האצי' הן אצי' האורות ואצי' הכלים הכל הוא ע"י הצמצום שהי' באוא"ס ב"ה, שהרי הצמצום הי' בהאור וכנודע דלפני הצמצום הי' הגילוי בבחי' א"ס ממש, וכמ"ש בע"ח בתחלתו דטרם שנאצלו הנאצלים כו' הי' אור עליון פשוט ממלא כל המציאות כו' ולא הי' לא בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל הי' אור א' פשוט שוה בהשוואה אחת והוא הנק' אור א"ס כו', וענין הצמצום הוא שנתעלם בחי' הא"ס ונמשך האור בבחי' מדה ומשקל לפ"ע העולמות כו'. ומ"מ עיקר הצמצום הוא בשביל התהוות הכלים, וכמ"ש בע"ח בשע"א סוף ענ"ג דצורך הצמצום הוא כדי לעשות בחי' הכלים כי ע"י צמצום האור ומיעוטו יש אפשרות אל הכלי להתהוות ולהתגלות כו', דהנה

הכלים הם בבחי' מציאות דבר, וכאשר הי' מאיר גילוי אור א"ס לא הי' אפשר להיות מציאות הכלים כו', וגם במדרי' שאחר הצמצום הרי בבחי' א"ק לא יש עדיין מציאות הכלים מפני שהאור מאיר שם בגילוי דהיינו בחי' עצמות הקו שמאיר שם בגילוי ממש א"א להיות בחי' מציאות הכלים כו', וגם בעקודים הוא בבחי' כלי אחד כו', וכ"ש בבחי' גילוי האור א"ס שלפני הצמצום לא הי' אפשר כלל להיות התהוות הכלים כו', כ"א ע"י הצמצום דוקא שהוא בחי' העדר האור והגילוי יכול להיות התהוות הכלים כו'. והתחלת התהוותן הוא מן גוף הצמצום עצמו וכמ"ש בע"ח שם ענ"ב דענין הצמצום הוא לגלות שרש הדין כו', ובהג"ה שם דשרש הדין הוא בחי' המקום שהוא דוגמת הכלים כו', ובמ"ח כ' המציא שרש הדין במה שצמצם עצמו כו', והיינו דבחי' מקום הוא החלל שבו נצטיירו כל העולמות כו', ומבו' במ"א שהיא הרשימו שבתוך החלל שזהו בחי' המקום שנתגלה ע"י הצמצום כו'. משא"כ האורות הרי אין התהוותם מן הצמצום שהרי מההעדר א"א להיות גילוי, כ"א מהאור והגילוי שנמשך אחר הצמצום דהמשכתו הוא מעצמות אוא"ס

כו', והתהוות הכלים בפועל הגם שזהו ג"כ מהקו שהרי ע"י האור והגילוי נתהווה כל ההשתל' כו', הנה זהו ע"י התלבשות הקו בנקודת הרשימו שעי"ז דוקא הוא שנתהוו הכלים מהאור כו'. וז"ע מה שמהתעבות האור נעשה הכלי וענין התעבות הוא בחי' ההגבלה והמציאות שבהאור שבא ע"י דבר אחר כו', וכמו עד"מ האותיות שבשכל שכל ענין שכלי הרי יש בו אותיות במה שיתלבש ויתגלה כו', שגם קודם שבא בגילוי בהשגה הרי יש בו אותיות בהעלם ונעשים אח"כ אותיות ממש להלביש את השכל כו', והרי אין האותיות מגוף השכל דא"כ הי' צ"ל כל אור שכל באותיות מיוחדים אל השכל ההוא, ואנו רואין שאינו כן, אלא שאין האותיות מן השכל רק שבאים ע"י השכל כו'. וכמו"כ מהתעבות האור שהוא בחי' הגבלה שבו שע"י הרשימו מזה נתהוו הכלים, ושרשם האמיתי של הכלים הוא מהרשימו, רק שפעולת ההתהוות הוא ע"י הקו שהוא בחי' הגילוי, משום דכל התהוות צ"ל ע"י התגלות הפועל כו', אבל עצם שרש התהוותן הוא מהרשימו כו', ושרש האורות הן מעצם הקו שהוא בחי' הגילוי דאוא"ס שלפני הצמצום שנמשך אחר הצמצום כו', וע"כ האורות הן בלי מה לא בבחי' מהות ומציאות דבר כו'. וזהו ב' המדרי' שבהממוצע דאצי' שהאורות הן